בשבועות האחרונים אנו עדים לשיח המתגבר על אודות פוטנציאל ההסלמה בזירה הצפונית בכלל ובגבול לבנון בפרט. שיאו של שיח זה במאמרו החריג של דובר צה"ל רונן מנליס, שכוון לתושבי לבנון וקרא להם לא לשמש כלי במלחמה של איראן, ובהתבטאויות בכירים ישראלים ובהם שר הביטחון אביגדור ליברמן והרמטכ"ל גדי איזנקוט בדבר האפשרות להידרדרות האזור ל"מלחמת לבנון השלישית". 
 

הרקע להצפת הסוגיה בתקופה זו נמצא בהתבססות האיראנית בסוריה ובהעמקת פעילותה בלבנון, בניסיון המבצעי שצבר חיזבאללה בשנות הלחימה בסוריה ובעובדה שעצימות הלחימה שם פחתה וכפועל יוצא מכך גברה יכולתו של הארגון לחזור לפעול בלבנון. נוסף לכך, אנו עדים לחולשתו המתמשכת של השלטון המרכזי בלבנון, לירידה משמעותית בהשפעה הסונית (בעיקר של סעודיה) והאירופית (בעיקר של צרפת) על השלטון בביירות ולהתחזקות הזיקות בין זירת סוריה וזירת לבנון והפיכתן לחזית אחת. 
 

עם זאת, דומני שהמושג "מלחמת לבנון השלישית", שבו עושים שימוש חלק מהדוברים הישראלים, מוטה ומטעה. שימוש במושג זה מגלם המשכיות ונועד לתת הקשר. אם בתחילת שנות ה־80 פרצה מלחמת לבנון הראשונה, וכ־25 שנה אחריה התרחשה מלחמת לבנון השנייה, שהייתה קצת יותר עוצמתית בהיבט הצבאי - המלחמה השלישית תהיה עוד יותר אינטנסיבית.
 



מצב זה מתעלם מהתהליך הדרמטי שעבר המזרח התיכון בשנים האחרונות, ושבגינו חזרו רוחות המלחמה לנשב. בעיקר הוא מתעלם מתהליך ההתעצמות וההתפתחות המשמעותי שעברו חיזבאללה ואיראן בתקופה זו והתבססותו בסוריה ובלבנון ומתהליך התגבשותו של מרחב צפוני אחד. משכך, המלחמה הבאה (שנקווה כי לא תפרוץ בקרוב) לא תהיה רק בלבנון ולא תהיה שלישית; היא תהיה "מלחמת הצפון הראשונה", או כל שם אחר שיבטא את העובדה שהיא לא תהיה דומה לקודמותיה. 
 


השינוי שעבר המרחב הצפוני - ממרחב שבו שני גבולות נפרדים באופן כזה שמלחמה בגבול אחד איננה מובילה בהכרח ללחימה גם בגבול האחר, למרחב אחיד - יוביל להתשת ישראל ויגבה מחיר גבוה במקרה של לחימה. במצב החדש שנוצר ישנו רצף יבשתי שיעי מאיראן ללבנון, שיאפשר לארגון להצטייד ולהתחמש תוך כדי לחימה, ללא צורך בהובלה אווירית או ימית שחשופות למאמצי שיבוש. 
 

השינוי הזה נובע בעיקר מהתבססות איראן במרחב הסורי בכלל ובאזור רמת הגולן בפרט, הן באופן ישיר והן באמצעות המיליציות השיעיות, והוא כרוך גם בהגברת ההשפעה של טהרן על מקבלי ההחלטות בסוריה. במקביל לנוכחות המשמעותית של חיזבאללה בסוריה, עבר הארגון תהליך משמעותי של התעצמות צבאית, כך שיכולותיו במלחמה הבאה תהיינה שונות לגמרי מאלו שהציג במלחמות הקודמות. מניתוח של קרבות שבהם היה מעורב הארגון בסוריה, אפשר לראות מגמת שיפור בכל הפרמטרים: מהפעלת מסגרות צבאיות, דרך פיקוד ושליטה, הפעלת אש מסייעת, מודיעין, סגירת מעגלי אש וכלה בתקיפה. להישגים אלו הגיע לאחר ששיתף פעולה בלחימה עם הצבא הרוסי והאיראני, ולמד מהם. 
 

בשנים האחרונות שיפר חיזבאללה את היכולות הצבאיות הישירות שלו. כיום מונה המערך האווירי של הארגון מאות מזל"טים תוקפים וטילי קרקע־אוויר מתקדמים, שעלולים לאיים על המרחב האווירי של ישראל ועל פעילות חיל האוויר, כמו גם מאות אלפי רקטות וטילים מסוגים שונים, שעוברים שיפורים ושדרוגים לשיפור הדיוק ורמת המסוכנות שלהם. ההערכות הן שבמלחמה הבאה יירה הארגון אלפי רקטות מדי יום לעבר ישראל, והן תהיינה מדויקות עד כדי עשרות מטרים בודדים למטרה. גם מערך התקיפה הקרקעי של הארגון כבר ערוך לכבוש שטחים במדינת ישראל, וההערכות הן שבמלחמה הבאה ייפלו יישובים ישראליים בידי חיזבאללה. 
 

בנוסף, הנוכחות השיעית בדרום סוריה מאפשרת את השפעתם על משולש הגבולות ירדן־ישראל־סוריה, וסביר כי במלחמה עתידית אלו ינסו לפעול נגדנו גם מהמרחב הירדני. לכאורה העיסוק בשמה של המלחמה הבאה הינו שולי, אך למעשה המשגה מוטעית עלולה להפוך לחרב פיפיות. יש להבהיר את משמעות המלחמה בצפון, בדגש על העורף הישראלי וכמות הנפגעים הצפויה לצה"ל. ויש להבהיר ללבנון, סוריה ואיראן ולקהילה הבינלאומית כי כמו שהאויב לא ממשיך במאמציו על מנת לייצר איום שאינו לינארי והמשכי למלחמות הקודמות, כך גם הפעולה הישראלית על כלל היבטיה לא תהיה לינארית, אלא עוצמתית, נרחבת ומשמעותית הרבה יותר מאשר בעבר וכי תוצאותיה יהיו באחריותם של איראן ושל חיזבאללה.

הכותב שימש כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין 

tguvot@maariv.co.il