1 הטמפרטורות עלו השבוע ולא רק בגזרת מזג האוויר. תמונות ה"פאודה" שהגיעו משכם, מבורקין ומכפר יאמון היו הוכחה לכך שאפקט טראמפ עדיין לא מאחורינו. בצפון (על פי פרסומים זרים) המשיכה ישראל לשרטט קווים אדומים אל מול מאמץ איראני עיקש להתבסס בסוריה ובלבנון. עזה שוקעת לתוך משבר כלכלי עמוק עם פוטנציאל נפיץ, וחזית פעילה נפתחה בין ראש הממשלה למשטרת ישראל.

הצהרת טראמפ, שעדיין מכאיבה לפלסטינים, לא הצליחה להוציא אותם בהמוניהם לרחובות, אבל הציתה מחדש אווירת אלימות בשטחים. בנוסף, השב"כ החמיץ שני פיגועים קטלניים - מה שרק הגביר את החיכוך. גל המעצרים הנרחב של השבועות האחרונים הביא לחיכוך אדיר עם האוכלוסייה הפלסטינית ולעשרות נפגעים ושפך שמן על המדורה. עכשיו מנסה צה"ל להטיל שמיכה על התבערה בדמות שלושה גדודי חי"ר שיתגברו את יהודה ושומרון.

החוליה שביצעה את הפיגוע בכביש לחוות גלעד היא התארגנות חמאס מובהקת, שכנראה גם קיבלה הנחיות מהמפקדה בעזה. בשנים האחרונות הצליח השב"כ לגדוע באִבן את רוב החוליות האלה, עוד בטרם ביצעו את זממן. אחמד ג'ראר וחבורתו הצליחו לחמוק מתחת לרדאר של השב"כ, וג'ראר עצמו הצליח לשרוד עוד כמה שבועות אחרי הפיגוע.



פעילי הטרור המקצועיים יותר למדו להתחסן אל מול היכולת הישראלית ליירט כל תשדורת, והם נזהרים מליצור חתימות אלקטרוניות שיחשפו אותם. אם בעבר היו מרבית הפיגועים מפוענחים דרך איכונים סלולריים, הרי שהיום הפכו מצלמות האבטחה לכלי החשוב יותר באיתור מחבלים. כמעט כל פיגוע שהתבצע בשנה האחרונה פוענח בזכות מצלמות שתיעדו את המחבלים, לפעמים גם במרחק ניכר ממקום הפיגוע.

לעומת זאת, המחבל שביצע את הפיגוע בכניסה לאריאל השבוע היה חייב להיות תחת כיסוי מודיעיני יסודי יותר. ישראלי־פלסטיני שארגוני רווחה רבים התריעו על מצבו הנפשי המעורער, מכור לסמים שחי על הקו שבין תל אביב לשכם, בעל פרופיל פייסבוק גדוש בביטויי מצוקה, שנאה ותמונות של נשק, הוא בדיוק סוג הפרופיל שצריך להדליק נורות אדומות.

הקושי שיש לנטר מחבלים פוטנציאליים בעלי אזרחות ישראלית הוא גדול. בעוד שלמודיעין יש יכולת חדירה כמעט בלתי מוגבלת לכל צורת תקשורת שיוצאת מתושבים פלסטינים, במקרה של אזרחים ישראלים נדרשים צווים משפטיים כדי לחדור אפילו לפרופיל פייסבוק חסום. הצורך בסייגים משפטיים שיגנו על הפרטיות של כולנו הוא ברור, אבל ברורה גם התוצאה: מתוך 20 נרצחים בפיגועים מאז תחילת 2017 - חמישה נרצחו בידי ערבים ישראלים.

זה לא מצביע על עלייה בהצטרפות של ערביי ישראל לטרור - המספרים נותרו קטנים ויציבים. ועדיין: תעודת הזהות הכחולה מאפשרת לא רק גישה לכל מקום אלא גם חסינות מסוימת בפני כיסוי מודיעיני. לא יהיה מופרך להניח שאילו עבד אל־כרים עאצי, רוצחו של איתמר בן גל ז"ל, היה פלסטיני משכם - הוא היה עולה ברשת של השב"כ מוקדם יותר.

יחד עם העלייה הניכרת באלימות כדאי לשים לב לתיאום הביטחוני עם הפלסטינים, שלמרות כל המתרחש - נותר יציב. כמעט לא התייחסנו לזה, אבל ביום שישי שעבר ניצל אזרח ישראלי מלינץ' בכפר אבו דיס שממזרח לירושלים. זאת רק הודות לנחישות של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים שהזדרזו להגיע לזירת האירוע וחילצו את הישראלי כשהם מגינים עליו בגופם. זה לא טריוויאלי, כמו גם העובדה שהמנגנונים מקפידים שלא להפריע לפעילות הישראלית המוגברת בתוך הערים הפלסטיניות בשבועות האחרונים.

2 אבו מאזן עוד לא התאושש לגמרי מהסטירה שחטף מטראמפ, אבל בשבוע שעבר הוא נזכר מי חותם לו על הצ'קים. תוך שבוע הוא עשה פליק־פלאק - מ"ארה"ב לא תוכל עוד למלא תפקיד בתהליך השלום" לאמירה ש"לארה"ב תפקיד חשוב בתהליך השלום". סוף־סוף יש נשיא אמריקאי שמדבר בשפה שמובנת באזור, שפת הכסף והכוח, ואבו מאזן התחיל להקשיב.

לקראת קרב הירושה מתייצבת מסביב לאבו מאזן חבורה רצינית: ראש המודיעין מאג'ד פארג', סגן הנשיא מחמוד אל־עלול, רה"מ ראמי חמדאללה, חסיין א־שייח', ג'יבריל רג'וב וסאיב עריקאת. זו החבורה שנערכת לתפוס את השלטון אחרי ירידתו של מחמוד עבאס, וכמוהו, היא מתנגדת לטרור אבל תומכת ב"אלימות עממית". אבל מה שחשוב יותר: היא עדיין מעדיפה הסדר מול ישראל על פני מדינה דו־לאומית. החבורה הזאת תיזהר מאוד מללכת לבחירות שיעלו את חמאס לשלטון גם בגדה.

כבר היום הם מתייצבים מול ה"פאלאתאן" (בלגן) - חבורות העבריינים החמושים שמממן מוחמד דחלאן במחנות הפליטים בלאטה, עסכר וג'נין. אם יש עוד ישראלים שסבורים שלדחלאן יש סיכוי לשמש בתפקיד הנהגתי בגדה - שיחשבו שוב. אין שום סיכוי שעזתי ימלא תפקיד משמעותי כזה.

דווקא בעזה, על אף המשבר ההומניטרי האמיתי שמתרחש שם, נמשכת מגמה של יציבות. סוף־סוף הסכימה ישראל להתחיל לממש שורה של פרויקטים שישפרו את החיים לתושבים וגם יעניקו הכנסה לישראל. בעוד השר ישראל כץ מנסה לשווא לקדם דיון רציני בקבינט בתוכניתו החשובה להקמת נמל בעזה - החלו המצרים בהעמקת נמל אל־עריש, שעשוי להיות פתרון חלופי למחנק של הרצועה. ישראל מנסה כרגע לדחוק את הבעיה העזתית לפתחם של המצרים. ספק אם הם יסכימו לבלוע אותה עד הסוף.

3 בצפון חזינו השבוע בתצוגה מרשימה של מעילי יוניקלו שחורים, אבל גם בעוד הדגמה של הנחישות הישראלית למנוע התבססות איראנית. כמו ברוב התקיפות האחרונות שיוחסו לישראל בסוריה, גם הפעם קדמה לתקיפה פגישה בין רה"מ נתניהו לנשיא הרוסי פוטין. בעבר נטען שישראל מציגה בפגישות האלה את המידע המודיעיני על הדברים שמטרידים אותה. אפשר להניח שגם בפגישה האחרונה הוצג לפוטין מידע על המתקן שאותו תקפה ישראל בקומפלקס המדעי־תעשייתי CERS בג'ומראיא.

בספטמבר האחרון דווח כי ישראל פעלה נגד מתקן אחר של CERS בעיירה מיסיאף. שם, על פי פרסומים זרים, החלו האיראנים בהקמת מפעל לייצור טילים מדויקים. נראה שהאיראנים מתעקשים להקים תשתיות ייצור לטילים בסוריה ובלבנון, אבל ישראל עיקשת לא פחות למנוע זאת מהם. מה שמעניין הוא ההבנה שמגלים הרוסים כלפי הפעילות של ישראל. זה לא שהרוסים אוהבים את התקיפות שמתבצעות שם, אבל הם מבינים את האינטרס הישראלי ומכבדים אותו.

האתגר הגדול יישאר בלבנון. המאבק של חיזבאללה נגד החומה שמקים צה"ל סביב מטולה וחניתה נטול בסיס עובדתי. כל העבודות נעשות מדרום לקו הגבול הבינלאומי ולא בשטח לבנון. אבל המאמץ המתמשך של איראן להקים שורה של מפעלי טילים גם שם - עדיין עומד לפתחנו. נתניהו יידרש בשנה הקרובה להחלטה קשה בשאלה איך להתמודד עם המפעלים האלה בלי להיגרר למלחמה.
בינתיים התפרסמו השבוע דיווחים נרגשים בכלי התקשורת על תרגיל צניחה נרחב של כל חטיבת הצנחנים כחלק מההכנות למלחמה בצפון. שמירת הכשירות לצנוח היא חשובה, אבל מי שייטול לידיו את מפת לבנון יתקשה למצוא מקום שניתן להצניח בו חטיבה בלי לסכן את הצונחים או את מטוסי הקרנף שיביאו אותם. העורף של חיזבאללה ערוך בכל מקום לקראתם.

דיווחים אחרים סיפרו בהתלהבות על כך שחיילי הצנחנים יפרצו לבתי התושבים הלבנוניים כדי להצטייד באספקה לתמרון בעומק לבנון. אפשר רק לקוות שבבתים הללו יש גם מלאי של סוללות למכשירי הקשר הצבאיים ולמערכות השליטה והבקרה של הלוחמים. צה"ל חייב לפתח ולשמר יכולת תמרון בעומק הלבנוני. היא תהיה קריטית בכל עימות מול חיזבאללה. אבל צריך לזכור שבקעת הלבנון וביירות הן לא מעבר המיתלה. חשוב שצה"ל יכין את חייליו לתרחיש ריאלי ולא לאשליות.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות ערוץ עשר
tguvot@maariv.co.il