זו הייתה הפעולה הצבאית הישירה הראשונה אי פעם שאיראן ביצעה נגד ישראל. לא באמצעות שליחים, נספחים, משתפי פעולה או מליצי יושר. בלילה שבין שישי לשבת, בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר, חצה כלי טיס בלתי מאויש איראני, שהופעל על ידי צוות איראני, את גבולה של ישראל מעל עמק בית שאן. זו לא הייתה טעות בניווט או תקלה טכנית. זו הייתה פעולה מתוכננת היטב, שאמורה הייתה להפתיע את ישראל. מתברר שלא רק ישראל נוקטת בשיטת המב”מ - המערכה שבין המלחמות. גם איראן אימצה אותה. אור ליום שבת יצא המב”מ האיראני מהמחשכים לאור השמש. המודיעין הישראלי הביא לחשיפתו וסיכולו. בדברי ימי מלחמת ישראל־איראן, המתנהלת עד כה במחשכים, יירשם היום הזה כהיסטורי.

את יום הקרב של אתמול אפשר לנתח משתי זוויות ראיה שונות. צבאית, זה היה יום טוב לצה”ל, לחיל האוויר, למודיעין הישראלי. לא צריך להכנס לפאניקה מנפילת מטוס ה־F16I. מעבר לעלות הכספית הכבדה ולפציעתו הקשה של אחד הטייסים, צריך להבין שמטוסי קרב גם נופלים מדי פעם. זה שהשנתיים האחרונות עברו על חיל האוויר הישראלי בשירה וריקודים ללא פגיעה באף אחד ממטוסינו, לא אומר שיש לנו פוליסת ביטוח חיים. עדיין לא ברור ממה בדיוק נפגע מטוס ה”סופה”, ואפילו לא לגמרי סופי שאכן נפגע. מה שברור הוא ששני הטייסים ביצעו את התרגולת כמצופה מהם, נטשו וצנחו, למרבה המזל מעל שטחה של ישראל. אם הם היו מוחזקים היום בשבי חיזבאללה או משטר אסד, יכול מאוד להיות ש”יום הקרב” אתמול בצפון היה הופך למלחמת לבנון השלישית.

על ההצלחה של אתמול עוד מוקדם לדבר. בצה”ל שמרו אתמול על עמימות, אבל הכטב”ם (כלי טיס בלתי מאויש) האיראני יועד למטרות מסוימות. פעילותו היתה אמורה להיות חשאית. הכטב”ם נעקב מהרגע הראשון, יורט והופל מיד עם “שבירתו” מערבה מעל עמק בית שאן על ידי מסוק אפאצ’י שהוזנק לאירוע. מדובר במבצע לא פשוט מהבחינה המבצעית. כשכלי טיס זעיר, חמקמק, עם חתימת רדאר מינימלית שטס נמוך, חודר לתוך שטחך באמצע הלילה, ואתה אמור לפגוע בו מבלי לסכן את המדינה השכנה שבה ממוקמים גם ארמונות חשובים, לא מדובר בעניין של מה בכך. עד כאן, עמד צה”ל במשימה באופן מושלם. זה נמשך גם בהשמדת קרונית ההפעלה של הכטב”ם שניסתה באותו זמן ממש להימלט באיזור שדה התעופה T4 שליד תדמור בעומק סוריה. תוך דקות הושמדה הקרונית הזו, כנראה על יושביה האיראנים. עד כאן, נוק אאוט ישראלי ברור.





אלא שאז נפל ה־F16I - והכל השתנה. הטוויסט בעלילה הצריך את הצמרת הישראלית לקבל החלטה מהירה: “להכיל” את נפילת ה־F16I ולסגור עניין, או לצאת לסבב ענישה נרחב. הוחלט על סבב ענישה, שכלל הפצצה מאסיבית ופגיעה משמעותית במערך ההגנה האווירית של אסד. סוללות נ”מ, חלקן חדשות, אתרי מכ”מ ואתרים נוספים הופצצו ונפגעו. אסד שילם מחיר כבד בתקווה שיבין שהמשך שיתוף הפעולה שלו עם האיראנים עלול להביא עליו את קצו, דווקא אחרי שנדמה היה לו ששרד את הגיהינום.

זוהי השורה התחתונה של המשחק שמתנהל עכשיו: ישראל מנסה להבהיר לרוסים ולאסד שאיראן הפכה לנטל מבחינתם. אסד עלול לאבד את עולמו אם ימשיך להתרצות ולאפשר לאיראן להפוך את סוריה לבסיס קדמי נגד ישראל. פוטין עלול לאבד חלק מהישגיו באזור אם אכן הכל יעלה באש של מלחמה חדשה נגד ישראל. מה שישראל בעצם רומזת לפוטין זה שהיא יודעת להרוס את המסיבה האיראנית שהוא רוקד בה. בינתיים, הוא ממשיך לרקוד.
עכשיו זווית הראיה השנייה: תארו לעצמכם שבנימין נתניהו לא היה היום ראש הממשלה, אלא ראש האופוזיציה. ראש הממשלה היה מישהו אחר, שאינו נתניהו. אז מה היה ראש האופוזיציה נתניהו אומר אתמול בערב בבריטון העמוק שלו מול המצלמה בשמונה בערב בדיוק? בערך מה שאמר עם סיום מבצע “עופרת יצוקה”.



הוא היה אומר שראש הממשלה כשל בבלימת הגרעין האיראני, אף שהבטיח לעצור את איראן והשקיע באופציה הצבאית עשרות מיליארדים. הוא היה מוסיף ואומר שעכשיו, אחרי הכישלון לעצור את הגרעין, ראש הממשלה כושל בבלימת ההתפשטות האיראנית לעבר גבולותינו. הוא היה מסביר שהאיראנים כבר על הגדרות וראש הממשלה לא נותן לצה”ל לנצח. הוא היה מדגים כיצד היה מפעיל את הממשל האמריקאי לצורך הפעלת מנוף על הרוסים, וכיצד היה מעיף את האיראנים מסוריה, אם רק היינו נותנים לו את ההזדמנות. הוא היה תוקף בחריפות את ממשל אובמה, שמאפשר לפוטין לחגוג באיראן, ומביע את תקוותו שהמועמד דונלד טראמפ יזכה בבחירות בארה”ב ויחזיר עטרה ליושנה.

אז היה מגיע נתניהו לעסוק בחקירות ראש הממשלה. “לא יכול להיות”, היה ראש האופוזיציה נתניהו אומר, “שראש ממשלה הטרוד מבוקר ועד לילה בחקירות פליליות קשות המתקיימות כבר שנתיים, שכמעט כל מקורביו מסובכים בחקירות הללו, ימשיך לנהל את ענייניה הרגישים והמסובכים של המדינה, ובעיקר את הנושא הביטחוני הנפיץ. אנו זקוקים לראש ממשלה במשרה מלאה, עם ראש שקט ונקי, ראש ממשלה שאי אפשר לחשוד בו שהוא מנהל מדיניות ביטחונית שמטרתה להרחיק את צרותיו האישיות. יתכבד ראש הממשלה וייצא לנבצרות עד שתוכח חפותו ועם ישראל יקבל מנהל במשרה מלאה ליד ההגה”.


איך אני יודע שנתניהו היה אומר את הדברים האלה? כי הוא אמר אותם בעבר, בדיוק מופתי. ההבדל היחיד היה אז שלראש הממשלה הנחקר קראו אולמרט ולראש האופוזיציה נתניהו, בעוד שהיום ראש הממשלה הנחקר הוא נתניהו וראשי האופוזיציה הם מני נפתלי ואלדד יניב.