קשה להתעמת מדינית עם יריבים. פי כמה וכמה קשה, מרגיז, מציק ומתסכל להתמודד פוליטית מול ידידים. ממדינאים יריבים אפשר להוציא ויתורים ופשרות, אבל גם מחמאות ומחוות מראשי מדינות ידידותיים הם לא נטולי אינטרסים. להפך, החברות וגילויי הקרבה הם לעתים קרובות כיסוי לקידום היעדים שלהם ולא של הידידים שלהם.        

זהו הלקח החשוב שראש הממשלה בנימין נתניהו חייב ללמוד ולצרוב בזיכרונו מההסלמה הצבאית הנוכחית בצפון. הדבר האחרון שאפשר לומר על אודות נתניהו זה שהוא טיפש. יכול להיות שנתניהו כבר מודע למסר הזה, אבל לא נעים לו מסיבות מובנות להצהיר על כך. מכל ראשי המדינות בעולם החופשי, ראש הממשלה בחר לו שני ידידים גדולים - נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא ארה”ב דונלד טראמפ. אבל האירועים החמורים שאירעו בצפון חשפו את שני הידידים הגדולים האלה כמשענת קנה רצוץ, ואף פחות מזה.

לפני כשלושה שבועות קפץ ראש הממשלה לביקור בזק בקרמלין. הוא לקח עמו כמלווה לא את ראש המוסד, אלא את מפקד אמ”ן. המטרה הייתה להסביר לנשיא רוסיה את חומרת המצב בסוריה ואת ההתפתחות המסוכנת לישראל מבחינה צבאית - התבססות איראן ככוח צבאי נוכח בסוריה. כנראה שנשיא רוסיה לא הבין את ההסבר של מפקד אמ”ן, או שהוא הבין היטב, אבל האינטרסים של רוסיה חשובים לו מדאגותיה של ישראל.




 
שגרירים ודיפלומטים בכירים במרכז האו”ם בניו יורק מדווחים כי רוסיה מעוניינת לסלק את באשר אסד מהשלטון, אבל מתלבטת איך לעשות זאת. רוסיה צריכה את איראן ככוח שיסייע לה לשמור על היציבות בסוריה לאחר סילוקו של אסד. “זה מה שחשוב עכשיו לרוסיה. הבעיות והדאגות של ישראל מהתעצמות נוכחות איראנית בסוריה הן במקום נמוך מאוד באג’נדה של פוטין”, אמר אתמול דיפלומט מערבי בניו יורק בשיחה שלא לייחוס. הערכות בקרב דיפלומטים בניו יורק הן שאם יתפתח עימות בין איראן לישראל, רוסיה תהיה לצדה של איראן. 

ואילו הידיד הגדול של נתניהו, נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, פשוט פוחד מעימות עם נשיא רוסיה. טראמפ לא יעז לומר לפוטין מה לעשות בסוריה ואיך להגיב על התחזקותה של איראן, מדינה שהיא שנואת נפשו של טראמפ. “לישראל זכות להגן על עצמה”, הייתה תגובת הבית הלבן להסלמה. ממש הצהרת תמיכה בישראל, שכמותה לא נשמעה זה עידן ועידנים.