נפל דבר בסוף השבוע האחרון בקיבוץ הרדוף: טיל סורי מיושן הצליח להפיל מטוס קרב ישראלי מתקדם, וזה תקדים בעייתי. רק ביום שלישי יוצג למפקד חיל האוויר התחקיר המלא של האירוע, אבל כבר עכשיו מודים בחיל שמדובר בתקלה. זה לא היה צריך לקרות. אל מגוון המערכות השקטות שמנהל חיל האוויר בשנים האחרונות נוספה עכשיו מערכה חדשה: על חופש הפעולה של מטוסי החיל בסוריה ובלבנון.

את אירועי סוף השבוע התניע הניסיון האיראני לשלוח כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) לשטח ישראל, שנתקל בתגובה מהירה ויעילה של חיל האוויר. זה לא טריוויאלי. הכטב"ם האיראני, כנראה מדגם סאעקה (Saeqeh), הוא אחד ההעתקים שיצרו האיראנים אחרי שנפל בידיהם המל"ט החמקן האמריקאי RQ־170, שכונה גם "המפלצת מקנדהאר". על בסיס הידע האמריקאי בנו האיראנים משפחה שלמה של מל"טים חמקנים, שבנויים ככנף מעופפת ללא גוף, בעלי יכולת נשיאה של חימוש ומגוון חיישני צילום.

לא ידוע עדיין מה הייתה המשימה של המל"ט האיראני בישראל, אבל הוא הספיק לשהות במרחב האווירי שלנו פחות מדקה עד שהופל בידי מסוק אפאצ'י. דקות אחר כך כבר יצאה לדרכה תקיפה כנגד קרון השליטה האיראני שבדיוק התקפל והחל בנסיעה לבסיסו הסמוך לשדה התעופה T־4 שליד תדמור.



שמונה מטוסי סופה F־16I לקחו חלק בתקיפה, ובעוד הם משחררים את החימושים שלהם - פתחה ההגנה האווירית הסורית בירי מכל הכלים. יותר מ־20 טילי קרקע־אוויר, מכל הסוגים, נורו לעבר מטוסי חיל האוויר. חלק מהטילים חלפו מעל מרכז המדינה ונחתו בים התיכון. לכן החליטו הבקרים בנתב"ג לעכב כמה מהנחיתות שתוכננו לדקות האלה.

בשעות הבוקר, כשתושבי גוש דן נמו את שנתם לבטח, חלפו מעל ראשם מספר טילים סורים. מערך ההתרעה לא הופעל, מאחר שהיה ברור שהם לא עומדים לפגוע בשטח המדינה.

אסד. הצבא שלו מעודד מניצחונותיו. צילום: AFP

בזמן הירי שהו מטוסי הסופה בגובה רב וכיוונו את הפצצות לעבר המטרה. הטייסים שמעו את ההתרעות על נעילות המכ"ם של סוללות ה־SA־5 עליהם, אבל המשיכו בביצוע המשימה. הם המשיכו להתמקד בה גם כששוגרו הטילים, ופה הייתה הטעות. אין שום סיבה שמטוס סופה ייפגע מטיל מיושן. הוא יכול לחמוק ממנו בתמרון קל, לא חריף במיוחד. אבל כמו שאמר השבוע אל"ם (במיל') נרי ירקוני: גם קלצ'ניקוב בן 50 יכול להרוג.

כל טייס של חיל האוויר בעשור האחרון מכיר את הצליל המתריע על נעילת מכ"ם של סוללת SA־5. זה קורה כמעט בכל גיחה מבצעית. כמו נהג ברכב שיש בו מערכת מובילאיי, שמתריעה בלי הפסקה על חציית נתיב, הם התרגלו להתעלם מהרעש הזה. הנחיות חיל האוויר אומרות שבמקרה של נעילה יש להמשיך בביצוע המשימה, אבל במקרה של שיגור טיל לעבר מטוס - צריך להתגונן מפגיעה. אחד המטוסים תמרן וחמק מהטילים - המטוס האחרון ברביעייה נפגע.

חיל האוויר לא מתיימר לשמור תמיד על רשת נקייה. להפך: יש מאמץ להטמיע בטייסים את ההכרה שבמלחמה יהיו גם אבידות. אבל זה לא אמור לקרות במסגרת המב"ם (המערכה שבין המלחמות) שמוביל חיל האוויר בשנים האחרונות. הפעם האחרונה שבה טיל סורי פגע והפיל מטוס ישראלי הייתה כשמפקד חיל האוויר עמיקם נורקין היה בבית ספר תיכון.

בחיל שאיש מאנשיו לא חווה אובדן של חברים קשה מאוד לשרש את אווירת השאננות. תוסיפו לזה את העובדה שמטוס הסופה היה מעל שמי הארץ, מה שתמיד מוסיף לתחושת הביטחון ומפחית מהדריכות, ואת מזג האוויר שהקשה עליהם לראות את הטיל המתקרב, ותקבלו את התוצאה הקשה והמיותרת. שני הטייסים נטשו את המטוס בגובה רב, מעל 30 אלף רגל, ובנוסף לפציעה ספגו מכות קור במהלך הצניחה הארוכה אל הקרקע. למזלנו, הם צנחו בארץ. נסו לדמיין את הנזק האסטרטגי שיכול להיגרם בנפילת טייס ישראלי בשטח סוריה, על כל הידע שהוא נושא עמו.

אחד הטייסים הוותיקים בחיל, שעוד זוכר מה זה לאבד חברים, סיפר לי השבוע שכשהיה יוצא לגיחות מבצעיות עם טייסים צעירים היה נוהג לשאול אותם אם הם מפחדים. את אלה שהיו משיבים בשלילה הוא היה שולח חזרה עם המלצה לחזור ולטוס כשיתחילו לפחד. לוחם שאין בו תחושת פחד - מאבד גם משהו מהחדות שלו. זה הצד החיובי באירועי סוף השבוע האחרון: חיל האוויר כולו עבר טלטלה ונפרד מהשאננות.

איום מסדר גודל אחר

בשעות שלאחר האירוע התעוררה השאלה אם האיראנים טמנו לחיל האוויר מארב והעמידו את סוללות הטילים הסוריות במצב הכן, למקרה שהכטב"ם יתגלה וחיל האוויר יפעל בסוריה. בהתחשב במהירות התגובה הסורית ובעוצמת הירי - התיאוריה נשמעת סבירה וגם תואמת את הנטייה האיראנית לחשוב כמה צעדים קדימה. בחיל האוויר דוחים את התזה הזאת ואומרים שמערכות ההגנה האוויריות הסוריות פועלות כבר חודשים תחת הנחיה למנוע הפרת ריבונות על ידי ישראל.

צבא אסד, מעודד מניצחונותיו, נחוש להוכיח שהוא חזר להיות הריבון בסוריה. אין לשלול את האפשרות שלצדו של מפקד ההגנה האווירית הסורי יושב יועץ רוסי שמלמד אותו כיצד לשפר את היכולות שלו להגן על הריבונות. הרוסי הוא רק יועץ ולא מקבל החלטות בזמן־אמת. ואכן, רק בשבועיים האחרונים שיגרו הסורים יותר טילי קרקע־אוויר לעבר מטוסינו, מכל הטילים ששיגרו מ־1982 ועד ינואר 2018.

בתגובה החליטו בחיל האוויר לשלוף עוד תגובה ולפגוע בסוללות הטילים הסוריות. גם כאן, ההחלטה לא פשוטה: השמדת מערך הנ"מ של אסד עשויה להוביל לכך שרוסיה תחדש את מערך הטילים שלו. חיל האוויר החליט לתקוף רק שלוש סוללות וכמה יעדים איראניים, אבל בפעם הבאה שאסד יירה לעבר מטוסינו - הוא יאבד יותר.

שתי סוללות הטילים הרוסיות שפרוסות בסוריה לא לקחו חלק בירי בשבת. במהלך התקיפה הראשונה, הופעל הקו החם בין מטה חיל האוויר למפקדת חיל האוויר הרוסי בסוריה, והרוסים עודכנו על התקיפה ומטרותיה. הרוסים נצרו את האש, אבל אף אחד לא יכול להבטיח שכך יקרה גם בעתיד. טייסי חיל האוויר מיומנים מאוד בהתמודדות עם ארסנל הטילים הסורי המיושן. סוללת S־400 רוסית היא כבר איום מסדר גודל אחר.

חיל האוויר למד לקח חשוב בסוף השבוע הזה, אבל גם איראן וחיזבאללה. בישראל מעריכים שחיזבאללה כבר הצליח להבריח ללבנון יכולות נ"מ שקיבל מסוריה ועכשיו הוא קיבל תיאבון לנסות לאתגר את חיל האוויר שלנו. גם אסד יתאמץ להוכיח שלא מדובר בהצלחה חד־פעמית. כפי שנכתב כאן עוד לפני האירועים האחרונים: המערכה הישראלית למניעת התבססות איראנית בסוריה והעברת נשק מתקדם לחיזבאללה תתנהל בשנה הקרובה תחת סיכון גבוה יותר.

ההתנגשות הישירה הראשונה בין כוחות איראניים לישראליים הסתיימה בתוצאה לא טובה מבחינתנו: האיראנים איבדו מטוס לא מאויש, אנחנו איבדנו מטוס קרב. מעכשיו צריך לשפר את המאזן הזה.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות ערוץ עשר.
tguvot@maariv.co.il