נטל ההוכחה של המשטרה יהיה כבד יותר, אם אכן קרה דבר מדהים שבו ניר חפץ גייס את אלי קמיר כדי לבדוק אצל שופטת, שתסכים להתמנות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הצל מוטל על כל השיטה: נניח שנתניהו לא ידע על כך דבר, ייתכן כי על פי החשד, ניר חפץ פעל על פי רוח המפקד כדי לראות איזה מינוי יכול להתאים לנתניהו. יכול להיות שהוא רק בדק מי יכול להיות יועמ"ש נוח יותר. נניח שהוא מכר את זה לאלי קמיר ונניח שזה בחן את האפשרות לפיה גרסטל תסגור את תיקי שרה נתניהו.
אני לא חשוף לחומר הראיות, אבל למה גרסטל לא פנתה ליועץ המשפטי לממשלה או למשטרה, במידה ואכן קיבלה הצעה ודחתה אותה? אולי כי זה היה נראה מגוחך. זה אולי כתב ההגנה שיכול לצאת כאן, אבל גם אם מדובר בבועת סבון, בפלופ ובפארסה, הדבר מעיד על האופן שבו היועצים הקרובים לראש הממשלה רואים את אופן המינוי שלו לתפקידים בכירים. ייתכן שהם חיפשו מישהו, שאולי באופן הכי קלוש, עשוי לא להיות עוין עבור נתניהו, ויכול לעבור את המסננת של ראש הממשלה שאולי עדכן גם את רעייתו.
האנשים האלה מזלזלים כל כך בשיקול הדעת של נתניהו, בדרכו למנות מינויים בכירים. לכן, הם סבורים שבסיכוי הקלוש שהם יביאו מועמד רך, ובכך יגרמו לנתניהו להעדיף אותו על פני מועמד אחר. הדבר קיבל ביטוי גם במינוי ראש המוסד יוסי כהן, גם מבקר המדינה יוסף שפירא שהחניף לבני הזוג וגם למינוי אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה.
זה הופך את נתניהו לנבצר ומתבצר. הוא לא יכול למנות אדם לשום תפקיד וכל פעולה שיעשה לכאן או לכאן בתחום המדיני או בתחום הפוליטי יהפכו אותו למתבצר. כל פעולה שהוא יעשה, תהיה עם סימן שאלה ועננה כבדה. נתניהו אולי לא יכריז על נבצרות, אך מעתה הוא נבצר, כי כל פעולה שיעשה עכשיו, תלווה בחשד ציבורי כי הוא עושה את זה בעקבות לחץ משטרתי.
התרעות פיקוד העורף