כשנכנס לאולם הגדול, המלא בשועי עולם, הושלך הס. על אף שעוד לא מלאו לו 70, רבים מהם כבר רואים בו Elder Statesman - אחד המדינאים הוותיקים והמנוסים בעולם. בדרך כלל נוטים האורחים החשובים לעזוב את הוועידה כבר ביום ראשון בבוקר, אבל בראשון האחרון כולם נשארו כדי לשמוע אותו, והוא סיפק את הסחורה: נאום בוטח, מלוטש ומשכנע, עם אזכורים היסטוריים מדויקים ועם מיצג שסיפק לתקשורת בדיוק את התמונה והכותרת שרצה לקבל.

פער בלתי נתפס בין המדינאי המוערך לפוליטיקאי המבוהל שהשתקף יומיים אחר כך בסרטון על "מסע הרדיפה" שמתנהל נגדו. בניגוד לתיאורים ששמעתי, נתניהו לא היה טרוט עיניים וחסר ריכוז במינכן, להפך: היה חד וקשוב. כשעמיתי דור גליק הקריא באוזניו את הציטוט המפורסם שלו משנת 2008 נגד אולמרט: "לראש ממשלה ששקוע בחקירות אין מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים גורליים" - פניו נשארו חתומות. בסביבתו הסבירו אחר כך שהדברים נאמרו בעת שאולמרט היה ערב הכרזה על תוכנית מדינית ("ההתכנסות" עליה השלום).

אז לא, אין חשש שנתניהו יפתיע בתוכנית מדינית משלו בקרוב. לא הייתה לו כזאת מעולם. אם כבר, זה יהיה הנשיא טראמפ שינחית אותה עליו ועלינו ואולי גם יספק לו קרש הצלה - כבוגר ההתנתקות יודע נתניהו שמרבית התקשורת תתהפך במהירות ותאתרג אותו אם רק יאמץ יוזמה מדינית חדשה.



אבל עד שתנחת כאן יוזמת טראמפ, צפויות לו עוד לא מעט החלטות קשות, אולי כבר מחר בבוקר. בשבע השנים האחרונות ניהל נתניהו מדיניות מדודה ויעילה נגד התעצמות חיזבאללה והתבססות איראן בסוריה. הוא הצליח לשרטט קווים אדומים ולשמור עליהם, אבל החודש הציבו האיראנים והסורים קו אדום משלהם - מה שמעלה את הסיכון של חיכוך בפעם הבאה שנידרש לתקוף שם.

כלפי עזה לא הייתה לו ממש מדיניות או אסטרטגיה. הוא יצא לשתי מערכות מול הרצועה, שהאחרונה שבהן נוהלה באופן בעייתי, בעיקר על ידי הכפופים לו. ועדיין, בדיעבד, מערכת צוק איתן בשילוב עם השינויים בשלטון במצרים הביאה שקט חסר תקדים לדרום. אבל הלחץ בעזה המסוגרת גובר, ואנחנו מתקרבים לנקודה שבה היעדר מדיניות ישראלית עשוי להביא להתלקחות חדשה ומיותרת.

גם מול יהודה ושומרון הוא מעולם לא גיבש אסטרטגיה. כששואלים אותי בעולם מהי המדיניות הישראלית על עתיד יהודה ושומרון - אין לי תשובה. היא נמצאת אי־שם בין נאום בר־אילן על שתי מדינות ובין סיפוח חד־צדדי של שטחי C. ולמרות זאת הייתה לנתניהו התבונה, למעט בפרשת המגנומטרים, להקשיב לאנשי הביטחון שלו ולנקוט מדיניות שהובילה לשיכוך משמעותי של פיגועי היחידים.

המאזנים והבולמים

ארבע הזירות הפעילות מול ישראל - סוריה, לבנון, עזה ויו"ש - נמצאות היום במצב של נפיצות. כל טעות ישראלית יכולה להוביל לעימות. לנתניהו יש חלוקת קשב מדהימה וחוש אחריות עמוק בכל הנוגע לענייני ביטחון, ועדיין - אין בן אנוש שיוכל להתנתק מהסיטואציה הקשה שבה הוא נמצא ולקבל החלטות משוחררות מלחצים. עכשיו זו שעת המבחן של שומרי הסף - וכולם מינויים שלו.

הרמטכ"ל גדי איזנקוט כבר הוכיח בשלוש שנות כהונתו שהוא מהווה בלם ענייני, שקול וערכי נגד הרפתקאות. איש לא יגרור אותו למבצעים מיותרים, והוא לא האיש שיסכן את בנינו בעבור אינטרס שהוא אחר מביטחון המדינה ואזרחיה.

נדב ארגמן, שמכהן כבר שנתיים כראש השב"כ, כבר הפגין, במקרה אחד, נחישות מול הדרג המדיני - כשהתנגד להצבת המגנומטרים בהר הבית. כמי שמופקד על סיכול טרור, הנטייה הטבעית של השב"כ היא להתבונן על העולם דרך הקשית הצרה הזאת ולתמוך בכל צעד שיצר את צעדיהם של מחבלים פוטנציאליים. אבל אסור לו לאבד את הראייה הרחבה ולהתעלם מההשפעה שתהיה לכל צעד מגביל על השטח כולו.

לצדו יעמוד מתאם הפעולות בשטחים, יואב (פולי) מרדכי, שהפך את תפקידו ל"שר" דה פקטו לענייני פלסטינים ולדובר הישראלי מול העולם הערבי. שלא כקודמיו, פולי לא מתעסק רק בשקילת כמות הקמח שנכנסת לעזה, אלא גם מציב בפני אנשי הדרג המדיני תמונה ברורה ונוקבת של השפעת החלטותיהם על האוכלוסייה הפלסטינית, הן בגדה והן בעזה.

אין כנראה מינוי שראש הממשלה מצטער עליו יותר מהאיש שמפקד על משטרת ישראל. אם היו ספקות (והיו, כולל אצלי) על הנסיבות שבהן קיבל רוני אלשיך את התפקיד, הרי שהוא הוכיח כבר מעל ומעבר שהוא בא לשרת את אזרחי ישראל ולא תכלית פוליטית כזו או אחרת. הנחישות ואומץ הלב שהוא מפגין בתפקידו מבהירים שאין סיכוי שהוא ייתן יד למהלכים שיסכנו את הביטחון הציבורי.

מי שעוד נכנס לתקופה רגישה הוא ראש המוסד יוסי כהן, האיש שמופקד על בלימת איראן. הוא איש מבצעים מובהק, בעל יוזמה ותעוזה, ובימים האלה הוא עשוי לקבל אישורים למבצעים שמעולם לא חלם שיקבל. מה טוב יותר לראש ממשלה במצוקה ממבצע חיסול הרואי? אחרי ששימש כסגן ראש המוסד וכראש המועצה לביטחון לאומי - לכהן יש ראייה רחבה ורחוקה, והוא עלול להידרש לה בתקופה הזאת.

אחרון הוא תמיר היימן, ראש אמ"ן המיועד. הוא ייכנס לתפקיד בתקופה הכל כך מורכבת הזאת, וכמי שנטול כל ניסיון בעבודה ישירה מול הדרג המדיני, יצטרך לגדל במהירות עמוד שדרה יציב, תוך שהוא לומד את המערכת שהופקד עליה. ראש אמ"ן הוא הקצין היחיד בצה"ל, לבד מהרמטכ"ל, שעובד ישירות מול ראש הממשלה. תחתיו יחידות תוססות שרק ידחפו לפעולות מבצעיות, והוא יידרש בזמן קצר למצוא את האיזונים שימנעו הידרדרות למלחמות לא הכרחיות.

החבורה הזאת תצטרך בחודשים הקרובים לאזן ראש ממשלה במצוקה או אולי לחנוך ראש ממשלה בוסרי. בשבועות שבהם אנחנו למדים מדי יום עד לאיזה עומק פשתה השחיתות בשירות הציבורי שלנו, כשעננה מטילה צל אפילו על שיקול דעתה של נשיאת בית המשפט העליון, נותרה המערכת הביטחונית, ברובה, האי האחרון של שירות עם יושרה ואחריות. כן, היו כבר ואולי יתגלו בערימה עוד תפוחים רקובים, אבל רוב הנושאים באחריות ישירה לחיי אדם
עושים זאת בחרדת קודש. השבועות הקרובים יהיו להם שעת מבחן.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות ערוץ עשר
tguvot@maariv.co.il