המסרונים העליזים שהוחלפו בין שופטת לחוקר והחטיפו עוד מכה לאמון של ישראלים רבים במערכת המשפט, פורסמו ביום שבו סמסונג השיקה טלפון שבו פרצופך יכול להפוך לאימוג'י. ייתכן שבעתיד המסרונים בין שופטים לחוקרים יהיו מלווים גם באימוג'י חמוד שלהם. מעניין, שואל את עצמו הישראלי, האם שופטים לומדים בהשתלמויות מיוחדות איך לעשות פרצוף מופתע טבעי, בעת שלמתבונן מן הצד נדמה שבית המשפט שומע בכובד ראש את טענות התביעה. השאלה היא, האם בסופו של דבר הוריקן החקירות נגד נתניהו יסתיים בהתמוטטות המשטרה ומערכת המשפט, במקום בהדחתו של נתניהו?
בהיסטריה שישראל נתקפה בה בכל סבך החקירות נגד נתניהו, יש רגעים שבהם נדמה כי יש כאלה ששום דבר לא חשוב להם יותר מראשו של נתניהו, ולא משנה באיזו דרך יפילו אותו משלטונו. מצד שני, בעיני תומכיו לא חשוב מה יוכח שעשה וכמה הוא עישן. במלחמה הפראית הזו כבר לא חשוב אם מדיניות החוץ של ישראל תתרסק, אם הכלכלה של ישראל תקרוס ואם לישראל לא יהיו צוללות או כלי נשק בכלל. כל זה לא מעניין, העיקר שנתניהו יעוף. זה מצא ביטוי מדויק בשלט ההפגנות: "ביבי אשם עד שלא יוכח אחרת". בטח על הצד השני של השלט כתוב: "ואפילו אם יוכח אחרת". מצד שני עומדים אלה שלא חשוב איזו שחיתות תתגלה, נתניהו ימשיך לזכות באמון שלהם.
קפקא כתב ספר מופלא בשם "המשפט", שכולו חוסר אמון במערכת המשפט. מתוך סקרנות, ישבתי לפני כארבע שנים באולם בית המשפט בתל אביב בעת שנערך בו משפט סביב השאלה למי שייכים כתבי היד של קפקא כיום. אני לא יכול לומר שהאמון שלי במערכת המשפט גבר אחרי שראיתי את מהלך הדיונים ואת פסק הדין. למעשה, אפילו השופטים עצמם סיימו את פסק הדין בהודאה שייתכן כי הם טעו ואולי פסק הדין שלהם הוא עוד סיפור קפקאי.
ביקורת על היושר של מערכת המשפט ושל המשטרה לא מגיעה רק מהקהל הרחב. גם משפטנים בעלי שם וניסיון רב מטילים ספק בהתנהלות החקירות. מספיק לקרוא את עורך הדין ד"ר חיים משגב, אבל הוא לא היחיד. בתוך האווירה הזו, שלתוכה נגררה גם התקשורת, כתב אדם צעיר שאני מכיר מקרוב בפייסבוק: "עכשיו אני לא יודע אם התקשורת באמת לא הבינה איך נתניהו ממשיך להתרומם בסקרים, או אם הם פשוט עשו פרצוף מופתע כל הזמן הזה”.
התרעות פיקוד העורף