זה קודם כל חשוב לביטחון המדינה. באמת, לא בציניות. הוא חייב לשדר לנשיא ארה"ב, חבר ושחקן פוליטי שיודע לזהות חולשה כהרגל, שהוא עדיין מנווט ומנהל את ישראל. הוא צריך לדרוש, לקבל הבנות בענייני איראן, ולנסות להבין איזו תוכנית מבשל הממשל עם הפלסטינים. חברים חברים, אבל הנייר יעורר עניינים פוליטיים.
אחרי הביקור והשיחה נתניהו יהיה חייב להכריע האם הוא רוצה ללכת לבחירות. הוא מעדיף שלא אבל אם כן, הוא מעדיף שזה ייראה ויתפרש כאילו הוא בישל את זה והוביל את המהלך ולא הובל ונגרר כסחבה בשוק. אז הוא יבדוק מה חייבים לשלם, יזייף רצינות ויחליט מה הוא חייב לשדר כלפי חוץ.
לא בטוח שהוא יכול למנוע את המהלך, כי אווירת הקלקולים בממשלה כבר קיימת והחקירה מעצימה אותה. נתניהו יהיה חייב לנהל את המערכה כאילו אין
חקירה ולנהל את החקירה כאילו אין מערכה. הוא הופשט מכל המעגל הקרוב שלו. זה רק הוא והקומץ, כמה ילדים ויואב הורביץ, כמה יועצים מקצועיים כמו שכטר ודרמר - וזהו. הצוללת של נתניהו הפכה להיות מיני־צוללת. כל השאר חשודים, עדים או נחקרים.
נתניהו יהיה חייב לזייף קורבנות מצד אחד ומנהיגות מצד שני. זה לא פשוט אבל הוא מומחה לנושא, ובעיקר, הוא יצטרך להתמודד עם הרבה מאוד לחצים לא
פשוטים. הבית, הלשכה, החקירה, המדינה. הכל באוויר. עכשיו, ברגע של השקט הזה, כשמטוס ראש הממשלה, שהוא כמו כל השאר לא ממש אמיתי כי אין באמת "מטוס ראש הממשלה", משייט לו מעל העננים, בחשיכה הארוכה עד החוף המזרחי, שם מחכה לו "פצצת ציקלון" וקור נוראי. נתניהו חייב להחליט איך הולכים למערכה הבאה, הוא חייב לדעת מה ארה"ב מתכננת והאם אולי טוב ללכת עם זה לציבור במערכת בחירות. ההכרעה שלו תיפול אחרי הנסיעה. עד 15 במרץ נדע לאן פניו ואולי לאן פנינו.
התרעות פיקוד העורף