השיטה פשוטה: להחליט על מהלך בלי לשאול אף אחד, כולל הדרג המקצועי. גם הפעם פעל כך, כאשר לא עדכן מראש את שר החוץ שלו רקס טילרסון.
גם המטרה פשוטה: אם ההימור יצליח, מה טוב. לא יצליח? לפחות טראמפ הראה לעולם שניסה. ובינתיים ההימור מקבל חשיפה תקשורתית עצומה ושמו של טראמפ מככב בכותרות ראשיות מסביב לעולם.
אלא שהפעם נראה שהסיכון שלוקח על עצמו המהמר הכפייתי גדול מדי. טראמפ שואף להוכיח שהוא עושה, או לפחות מנסה לעשות, מה שקודמיו לא עשו. כל הממשלים בארבעת העשורים האחרונים ניסו להידבר עם קוריאה הצפונית. הניסיונות גברו אצל ביל קלינטון, ג'ורג' בוש הבן וברק אובמה, בעקבות ההתקדמות בפיתוח נשק גרעיני והניסויים בשיגור טילים שקוריאה הצפונית ביצעה, שהתקבלו כאיום רציני על שלום בעולם.
אבל כל הניסיונות האלה כשלו. כולל פגישה של מדלין אולברייט, שרת החוץ של ביל קלינטון עם קים ג'ונג איל האב בשנת 2000. "לאחר יומיים של שיחות אינטנסיביות נוכחתי לדעת שמנהיג קוריאה הצפונית מאמין שנשק גרעיני נחוץ לו כערבות להישרדותו", הסבירה אולברייט.
בקרב מומחים ופרשנים שהתבטאו באמצעי התקשורת האמריקאיים בסוף השבוע היו שהביעו הערכות אופטימיות באשר לתוצאות מפגש הפסגה המתוכנן. יחד עם זאת רוב המומחים והפרשנים מעריכים שהסיכויים שהפגישה תוביל לפריצת דרך קלושים ביותר.
התרעות פיקוד העורף