ובינתיים, ביקום מקביל, החיים נמשכים במלוא זוהרם אצל אביבית בר זוהר. בהופעותיה ההולכות ומתרבות לאחרונה עיניה של אביבית כחולות, שפתיה תפוחות, שערה הדבקות הדבקות, והיא תרה מערוץ לערוץ ומסטורי לפוסט, ומפזרת עצות מועילות וטיפים בדוקים והחלטיים לנשים כיצד לפנק את הגבר שלהן.

בעולמה אין ספר של אהוד אולמרט ולא בחירות ברוסיה. הצלילה אל תוך אחת מהפלטפורמות שבהן היא מופיעה מותירה את הצופה נפעם, כשהוא מציץ לעולם שלם שלא היה מודע לקיומו. לא מדובר רק בהתנתקות מהכאן ועכשיו, אלא בבריחה אפילו מהאסקפיזם עצמו.

באגדה שבה אביבית בר זוהר חיה, הגבר הוא יצור מיתי ונעלה. כשהוא חוזר מיום העבודה, במגפי העבודה, חולצת העבודה ומכנסי העבודה שלו, הוא מצפה לקבלת פנים ראויה ולאיזו תכונה שתתרחש בבית פנימה. פניו דהויות מעט מהיום הקשה שעבר עליו ומשעות העבודה המרובות, ולכן האישה צריכה לחכות לו בבית מסודרת, מתוקתקת, מאופרת, עם עגילים, נעלי עקב, תוספות והדבקות, ושחלילה לא תחשוף איזו מגרעת, כתם או חוסר שביעות רצון, כי אחרת ישנה סכנה שהגבר לא ירצה בה עוד, ויעדיף מישהי מתוקתקת, מסודרת ומאופרת אחרת על פניה.



אחרי שהוא בחן ברפרוף את המסדר שהיא הכינה עבורו, הציפייה האלמנטרית היא לארוחה חמה בבית או למצער יציאה למסעדה. כמובן שאם אוכלים בבית, רצוי שהארוחה תהיה מתוקתקת, מסודרת ומאופרת מבעוד מועד, כדי שהגבר לא ייאלץ להמתין רעב ומאוכזב ויעזוב את מערכת היחסים הקלוקלת הזאת עם האישה שאינה יודעת תזמון מושלם מהו.

ואם יוצאים לאכול בחוץ, היא חייבת להחליף לוק. כי הלוק הקודם היה נכון לשעתו, כלומר לקבלת פני הגבר עם שובו מיום העבודה המפרך. אבל עכשיו, משעתידים להשתנות תנאי האקלים והסביבה, יש ללבוש בגדי יציאה מטופחים, מתוקתקים, מסודרים ומאופרים, אך לא מפוארים מדי. למשל שמלה. עדיפה כזו שיושבת טוב על הגוף וכן, היא בהחלט יכולה לחשוף כמה שיותר, כי למה לא בעצם, הרי אין לך במה להתבייש. וגם שפתון, אבל שפתון בגוון מט "שלא מתייבש על השפתיים, כך שאפשר לאכול ולהתנשק איתו בלי בעיה".



בעולמה "בעיות" הן לא יוקר מחיה, היעדר תחבורה ציבורית או סכנה גוברת למלחמה בדרום. ממש לא. "בעיה" היא נשיקה שמשאירה צבע. גם מה עכשיו מלחמות? עזבי אותך. זה גדול עלייך ואינך יכולה לעשות דבר בקשר לזה. זה גם לא עניינך, תשאירי את זה לגברים החזקים שמטפלים בכל הבעיות הגדולות האלה. אבל כן יש לך זכות בחירה. את יכולה לבחור את צבע השפתון. ולכן בחרי בשפתון מט, כדי שתוכלי להתנשק בלי שיימרח.

המטרה היא שאחרי שעבד כל כך קשה, הגבר ייהנה ויבלה בחיים, ואת חלק מתוכנית־העל הזאת. ואם יימרח לו צבע על הפנים, הגבר עלול להתעצבן ואנחנו כבר יודעים מה עלול לקרות. וכמו בסיפורי הנובלות הגדולות, גם בסטורי של אביבית חל מפנה דרמטי לאחרונה, ואנו נחשפים לפן חדש באישיותה. בצוק העתים הפכה בר זוהר לפובליציסטית לעת מצוא, ומעתה פיה מפיק לא רק עצות אלא גם דעות. "מתעללים בביבי סתם", היה נייר העמדה שפרץ את הסכר. "אנחנו צריכים לעלות לירושלים ולהגיד: ביבי, רוצה סיגרים? בבקשה. שרה, רוצה שמפניה? קחי. כי מה יקרה אם תהיה מלחמה ויבוא איזה שמאלני וייתן הכל לערבים?", ותכלס - זה באמת הדבר האחרון שחסר לנו במדינה הזאת.

השבוע הגדילה בר זוהר (לא מה שאתם חושבים) ויצאה בליין סרטונים חדש, הפעם נגד הפלות. הכוכבת פינתה את הבמה לטובת אישה כריזמטית שעומדת על שני שטיחונים מפרווה של פרה, בבית מפואר, מאופר ומתוקתק, ונושאת נאום לאומה, כשאביבית משמשת לה כקהל תומך ומעודד. ושוב, בעולמה הפשוט יש טוב ויש רע. והפלה זה רע, כי הפלה הורגת ילדים וילדים זה טוב. והיא, האישה על שטיחוני הפרה, יש לה כבר שבעה ילדים והיא יודעת שילדים זה טוב. אז למה להפיל? למה לוותר ככה על ילד קטן? ילד זה נשמה, ילד זה חמוד. והנה רק בשבוע אחד הרווחנו שלושה טיפים: שפתון מט, שמלה נוחה, ובלי הפלה.