היות שפרופ' ברק השליך מעליו, ככלי אין חפץ בו, את דברי האזהרה של השופט לנדוי, כי אז נתקיימה במלואה בבג"ץ הערכת המצב המפוקחת של כלת פרס ישראל למשפט, פרופ' רות גביזון, שלפיה: "הכרעות על האופי הציבורי של החיים בישראל שלא תהיינה מקובלות על חלקים ניכרים בציבור תבאנה בהכרח, ולא בלי הצדקה, לאובדן הלגיטימיות של בג"ץ בחברה", קבעה. הדיקטטורה של בג"ץ חיה, נושמת ובעיקר בועטת בעוצמה בדמוקרטיה הישראלית זה דור שלם. הגיעה העת לשים לה קץ, ובתוך כך לשחרר מכבליה את הדמוקרטיה הישראלית ולהחיותה מחדש.
"חוק יסוד: הפרדת הרשויות - סמכויות הביקורת של בתי המשפט על הרשות המחוקקת ועל הרשות המבצעת תשע"ח" הנו הכלי לביצוע המשימה. לשון חוק היסוד חייבת להיות מנוסחת כך:
1. הגדרות:
"בתי המשפט": כאמור בסעיף 1 לחוק יסוד: השפיטה התשמ"ד (1984).
"דין": לרבות חוק יסוד ופסק דין של בית משפט.
"אזרח חוץ": כל מי שאינו אזרח ישראלי ו/או תושב קבע השוהה כחוק במדינת ישראל.
"רשויות המדינה": לרבות רשויות מקומיות וכל אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, למעט כנסת ישראל.
2. חקיקת הכנסת:
על אף האמור בכל דין, בתי המשפט לא יצהירו על בטלותו של חוק ו/או יפגעו בכל דרך בתוקפו, למעט חוק הסותר סעיף בחוק יסוד המשוריין במפורש ברוב מיוחד.
3. הכנסת:
על אף האמור בכל דין, בתי המשפט לא יוציאו צווים לכנסת, ליו"ר הכנסת ולוועדה מוועדותיה, ולכל מוסד אחר ממוסדות הכנסת, בין במישרין בין בעקיפין.
4. צווים לרשויות המדינה:
א. על אף האמור בכל דין, בתי המשפט יוציאו צווים לרשויות המדינה אך ורק על יסוד מעשה בניגוד לחוק ו/או החורג מסמכות ו/או שיש בו משוא פנים ו/או שיש בו מטרות זרות ו/או הפרת זכות השימוע ובכפוף לסעיף 8.
ב. על אף האמור בכל דין, בתי המשפט לא יוציאו צווים לרשויות המדינה על יסוד בחינת סבירות ו/או מידתיות ו/או הוגנות מעשיהם.
5. צווים בעניין מינויים ברשויות המדינה:
על אף האמור בכל דין, בתי המשפט לא יוציאו צווים לרשויות המדינה לגבי תוקפם של מינויים ו/או תוקף בחירתם ו/או תוקף פיטוריהם של נושאי משרות ברשויות המדינה, לרבות בצה"ל ובמשטרת ישראל למעט על יסוד מינוי או בחירה או פיטורין בניגוד לחוק המסדיר את מינויו ו/או בחירתו ו/או פיטוריו של נושא משרה, ובכפוף לסעיף 8.
6. צווים לטובתו של אזרח חוץ:
על אף האמור בכל דין, בתי המשפט לא יוציאו צווים לרשויות המדינה במשפט הציבורי לטובתו של אזרח חוץ לרבות לטובת עיזבונו, למעט במקרה של אזרח חוץ המבקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות תש"י (1950).
7. צווים בעניין אדם ששוחרר ממאסר או ממעצר:
על אף האמור בכל דין, בתי המשפט לא יוציאו צווים לרשויות המדינה בעניין שבו רשות מוסמכת, למעט בית משפט, החליטה על שחרורו של אדם ממאסר או מעצר.
8. זכות עמידה:
על אף האמור בכל דין, בתי המשפט לא יוציאו צווים לרשויות המדינה בהיעדר סכסוך בין רשות מרשויות המדינה למבקש הצו ו/או כשמבקש הצו אינו נפגע באופן ישיר, ברור ומהותי ממעשה רשות מרשויות המדינה.
לעניין סעיף זה, אי־חוקיות מעשה רשות מרשויות המדינה אינו כשלעצמו בבחינת סכסוך.
9. יציבות החוק:
אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.
10. נוקשות החוק:
אין לשנות סעיף מסעיפי חוק יסוד זה אלא ברוב של חברי כנסת.
לעניין סעיף זה, "שינוי" בין שבמפורש ובין שמשתמע.
11. הוראות מעבר:
כל עניין התלוי ועומד בבתי המשפט רואים אותו כאילו החל להתברר מיום פרסומו של חוק יסוד זה ברשומות.
לבסוף, לו היה חי עמנו כיום ראש בית"ר, כינור ישראל, זאב ז'בוטינסקי, כי אז, אין ספק שהיה כותב שוב מאמר, תחת כותרת זהה למאמרו האלמותי "יא ברעכן", (כן לשבור), אלא שהפעם כותרת המאמר, כמו גם המאמר עצמו, היו נכתבים בשפה העברית והמאמר היה מכוון לא נגד ההסתדרות הישנה אלא כלפי הדיקטטורה החדשה של בג"ץ.
התרעות פיקוד העורף