מישהו צריך להוציא מחשבון ולחשב את מספר הטעויות שראש הממשלה בנימין נתניהו הספיק לעשות בתוך זמן כה קצר. הטעות הראשונה הייתה מסיבת העיתונאים. בזמן שעם ישראל מטייל באביב בארץ ישראל או בחו”ל ונהנה, ומצד שני חיילים עומדים מול לבה שמאיימת לגלוש מרצועת עזה, פתאום כל מערכות התקשורת עוברות לכוננות כי נתניהו עולה אל הפודיום ומספר על תוכנית לאי־גירוש מסתננים, כאילו שמדובר בהישג ששווה הודעה מיוחדת כזו.
השגיאה השנייה היא הביטול של מה שהוכרז קודם כהישג, עוד לפני שכולם הלכו לישון, בהרגשה שראש הממשלה סידר את מעבר המסתננים למקומות רחומים יותר. נתניהו עבר תאונה קשה כמנהיג. הוא יכול לשקם את מעמדו, אבל בוחן תאונות ישאל: בשביל מה הוא נכנס בקיר מלכתחילה?
שאלת המסתננים שחדרו לישראל אינה שאלה פשוטה, והיא מלווה בהתחבטויות מוסריות כואבות. הלוואי שלא היה צריך לגרש ולו אדם אחד. מזל שלא אני צריך להחליט. מצד שני, איש אינו מאמין שהממשלה תוכל לבצע פיזור של המסתננים שיישארו, וקשה להאמין גם לשאר התוכניות. בינתיים נשארנו עם הבעיה כולה, ועם ראש ממשלה שנראה כמנהיג שמנהיגותו נסדקה ושעליו מוטל לפתור את הבעיה.
התרעות פיקוד העורף