מספר נפגעים גדול גם בסוף השבוע הזה עשוי לשחק לידי חמאס. צה"ל צריך למנוע את החדירות ואת הפגיעה בריבונות הישראלית. זו משימתו המרכזית. אך במקביל עליו להפחית את מספר הנפגעים הפלסטינים. הטיעון של צה"ל כי מרבית ההרוגים היו מחבלים פעילים אינו רלוונטי לעמידה ביעד האסטרטגי של ישראל: לנסות להפחית את העיסוק הבינלאומי בתהלוכות השיבה, ובכך לצמצם את היקף העימות ולהתפנות לאתגרים צבאיים חשובים יותר.
המודיעין של צה"ל לאירועי סוף השבוע שעבר היה מדויק: ההערכה שאנשי חמאס יפשטו את מדיהם וייקחו חלק מרכזי בהפרות הסדר התממשה במלואה. בארגון הטרור מיהרו למנף את מספר ההרוגים מקרב פעיליהם, גם בישראל עשו זאת. כל אחד מאינטרסים אחרים. ברמה האסטרטגית צה"ל צריך לתחקר את עצמו: האם אפשר היה להשיג את השמירה על הריבונות תוך הפחתה במספר הנפגעים הפלסטינים. זו אינה רק שאלה תיאורטית או סוגיה ערכית שנתונה לוויכוח ציבורי או לביקורת בינלאומית, אלא גם מטרה בעלת תכלית אסטרטגית. עמידה מלאה בהגנה על הריבונות אינה עומדת בהכרח בניגוד להפחתת מספר הנפגעים. למעשה, מדובר בשתי משימות שאמורות להשתלב יחד על מנת לנטרל ולשבש את מהלכי חמאס המתוכננים להמשך.
האירועים על הגדר לא מפריעים כרגע להמשך בניית המכשול, והקצב והאופן שבהם היא מתבצעת, ללא הפרעה ותחת אבטחה צבאית כבדה, מרשים בכל קנה מידה. אם אירועי הגדר יימשכו ומעזה ינסו לפגוע בהקמת המכשול, בצה"ל ישקלו להחריף את התגובה כלפי חמאס. כבר בשבוע שעבר סימן הצבא לראשי הארגון כי פגיעה בגדר עשויה לגרור תקיפת מטרות שלהם ברצועה, אולם זה לא קרה, אולי בגלל החג והמטיילים באזור.
בתוך כך צה"ל צריך להיות ערוך לאפשרות שארגוני הטרור בחסות ההפגנות ינסו להשיב בירי צלפים מהצד שלהם. לאורך כל הגדר כמעט נחפרו סוללות עפר שמאפשרות ללוחמי צה"ל מחסה בצד הישראלי. בשבוע שעבר המיגון לא היה מלא, ובמקרים רבים חיילים עמדו על הסוללות חשופים לחלוטין. יש לשנות את התמונה ולהיות ערוכים לכל תרחיש עוד לפני שמרחב הגדר יהפוך לזירת עימות של הפרות סדר, ירי צלפים ופיגועי טרור.
התרעות פיקוד העורף