האם אנו נכנסים לתור זהב של יחסי האסלאם והעולם? השבוע התפרסם ב"אטלנטיק" ראיון של יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן, עם ג'פרי גולדברג, עורך הירחון. שעות ספורות לאחר הפרסום התחילו לזרום התגובות, או יותר נכון התשואות, מההנהגה היהודית האמריקאית. "באזור שנשלט כבר זמן רב על ידי עריצים אכולי שנאה, (לנסיך יש) חזון לעתיד שונה בתכלית עבור מוסלמים, יהודים, נוצרים וכלל המזרח התיכון", כתב ראש הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלט.

האם המריעים צודקים ועידן חדש מתחיל באזור? לא בדיוק. מרבית הפרשנות לאחר הראיון עסקה בדברים שאמר הנסיך ביחס לישראל ובכך שהכיר בזכותה להתקיים. זאת להבדיל מהמנהג המסורתי של מנהיגי ערב להכיר בעובדת קיומה של ישראל בלי להודות כי יש לה זכות קיום.

כשגולדברג שאל את בן סלמאן: "האם אתה מאמין שלעם היהודי יש זכות למדינת לאום בלפחות חלק ממולדתו ההיסטורית?", ענה הנסיך: "אני מאמין שלכל עם, בכל מקום, יש זכות לחיות במדינה שוחרת שלום. אני מאמין שלפלסטינים ולישראלים הזכות לאדמתם, אבל עלינו להשיג הסכם שלום כדי להבטיח את היציבות עבור כולם ולקיים יחסים נורמליים". האם הוא הכיר בזכות עם ישראל למדינה בארץ ישראל? אולי, ואולי לא. איפה האדמה של היהודים, בניו יורק?



גולדברג ניסה לבדוק: "אין לך התנגדות המבוססת על אמונה דתית לקיומה של ישראל?", שאל. "יש לנו דאגות דתיות לגבי גורל המסגד הקדוש בירושלים ולגבי הזכויות של העם הפלסטיני", השיב יורש העצר. "אין לנו התנגדות לעם אחר". במילים אחרות, עושה רושם שלנסיך יש בעיה דתית עם ישראל כמדינה יהודית. בערך.

כפי שמסביר ד"ר הרולד רוד, שכיהן כיועץ לעניינים אסלאמיים בלשכת שר ההגנה האמריקאי במשך כמעט 30 שנה, הנסיך הסעודי ניהל דו־שיח עם גולדברג המבוסס על המנהג האסלאמי המכונה "תקייה", אחד היסודות באסלאם שלפיהם מותר למוסלמים לשקר למען הדת.

דבריו של הנסיך על ישראל אומנם משכו את העניין הרב ביותר, אולם למעשה השיחה כולה הייתה בסגנון דומה. גולדברג שאל את הנסיך שאלות ברורות, והנסיך ענה תשובות מטעות או כאלה שמשתמעות לשתי פנים.

אחת התשובות המטעות של הנסיך עסקה בווהאביזם, תנועה אסלמית שמרנית שאימצה את הקוראן כלשונו ולפי מאמיניה על האסלאם לשלוט בכל העולם ועל כל האנושות להתאסלם. השבט הסעודי כרך את גורלו עם הווהאבים כאשר ייסדו את הממלכה לפני 85 שנה, ומ־1979 ערב הסעודית מזרימה מאות מיליוני דולרים להקמת מסגדים ומוסדות דת ברוח התנועה בכל העולם.

אבל כשגולדברג שאל את הנסיך על כך, הוא קיבל את התשובה המפתיעה הבאה: "הווהאביזם הזה, אנא הגדר אותו. אנחנו לא מכירים אותו". גולדברג הגיב בתדהמה: "מה זאת אומרת אתה לא מכיר אותו? אתה הנסיך של ערב הסעודית, אתה יודע מהו ווהאביזם". "אף אחד לא יכול להגדיר את הווהאביזם", טען הנסיך והמשיך להכחיש כל קשר בין פולחני הדת הסעודיים לבין התנועה. הוא עוד הגדיל לטעון כי ערב הסעודית היא מדינה שבה כל זרמי האסלאם, לרבות השיעי, מקבלים יחס שווה.

אז נכון, הנסיך הסעודי פיזר מילים יפות בראיון עם הכתב היהודי־אמריקאי הבכיר, אבל הוא לא הביא בשורה של שינוי אסטרטגי בדת או בדרך שבה האסלאם בא לידי ביטוי בערב הסעודית. וזה מחזיר אותנו לשאלה: האם הראיון הביא בשורה כלשהי? ובכן, כן. למדנו משהו.

אויבים מבית

הדבר המשמעותי ביותר שיצא מהראיון הוא שהנסיך מאוד מעוניין בשיתוף פעולה עם ישראל ועם ארה"ב בכל הקשור למלחמה נגד מה שהוא מכנה משולש הרוע. מרכיבי המשולש הם איראן, תנועת האחים המוסלמים וספיחיה הטרוריסטים: אל קאעידה, דאע"ש ואחרים.

באשר לאיראן, רוד מסביר כי יעד החיסול העיקרי של המהפכה החומייניסטית באיראן אינו ישראל או ארה"ב. "חומייני ניצל את השנאה הכלל־אסלאמית כלפי ישראל וארה"ב כדי לזכות בלגיטימציה של העולם הסוני, שאותו הוא וממשיכי דרכו שואפים להנהיג לצד האסלאם השיעי. שנאת 'השטן הקטן' ו'השטן הגדול' היא אמצעי להשיג את המטרה העיקרית: חיסול ערב הסעודית וכל הנהגה סונית אחרת והובלת העולם האסלאמי".

לגבי תנועת האחים המוסלמים וספיחיה - בעקבות האביב הערבי ברור לסעודים כי האחים המוסלמים הם הגורם היחיד בעולם הסוני שמסוגל להפיל את המשטר. בראיונות אחרים הבהיר בן סלמאן כי טורקיה של הנשיא ארדואן היא כיום המנהיגה של האחים המוסלמים. על כן הוא רואה בטורקיה אויבת ברמה של איראן. והאמת היא שלנוכח שיתוף הפעולה ההדוק בין טורקיה לאיראן בסוריה, ייתכן שהוא צודק.

בכל מקרה, הראיון עם גולדברג היה עוד הוכחה לכך שהנסיך מעוניין בסיוע ישראלי ואמריקאי להביס את חברי משולש הרשע שלו. נפלא שהוא רוצה לשתף עמנו פעולה, אולם רוד מזהיר כי יש להתייחס בעירבון מוגבל למחויבות הברורה של הנסיך לשיתוף פעולה טקטי עם ישראל.

לדבריו, השלטון בערב הסעודית ניצב כעת על יסודות רעועים, וזאת משום שבשנה שעברה פתח הנסיך בסכסוך דמים עם חלקים משמעותיים של משפחת המלוכה, כאשר ערך גל מעצרים שבו נכללו לא מעט נסיכים בכירים.

רוד מסביר כי לכל ענף במשפחת אל־סעוד יש חלק מסוים בשלטון. ברגע שיורש העצר עצר את הנציגים של ענפים אחרים במשפחה, הוא פתח בסכסוך דמים עם בניהם. "ובעולם המוסלמי השפלה נחשבת גרועה ממוות", מבהיר רוד. "הנסיכים לא יסלחו לו. הם יחכו ליום שבו ינקמו את נקמתם על ההשפלה הזאת".

לנוכח זאת, הפוטנציאל של פגיעה בממלכה הוא משמעותי ועל ישראל להביא זאת בחשבון בכל צעד שהיא מתכוונת לנקוט לעברו של הנסיך. גם אם בן סלמאן פועל בתום לב בכל הקשור לשיתוף פעולה נגד איראן וחמאס למשל, אין להוציא מכלל אפשרות שמי מבין חבריו ינצל את ההתקרבות לישראל כדי לפגוע בנסיך וגם בנו.

האם זאת אומרת שעלינו להתרחק מהסעודים ולא לשתף עמם פעולה, אפילו ברמה הטקטית? כמובן שלא. אבל מן הסתם אסור להאמין ששלטונו יציב, משום שהוא דיקטטורי־מלוכני.

הנסיך הסעודי הוא ללא ספק שותף לדרך בכל הקשור למלחמה נגד איראן ואפילו נגד חמאס, הסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים, אולם לנוכח המהות הטקטית של מחויבותו לישראל והיעדר כל בשורה באשר לרפורמות באסלאם, ברור כי אסור לישראל לבצע ויתור כלשהו למען היחסים הללו. הסעודים לא יוציאו את היחסים מהארון שבו הם נמצאים.  

ובכן, יש לנו חבר לשעה או שעתיים. כל עוד אף אחד אצלנו לא יאבד את הראש ואף אחד לא ינצל את שיתוף הפעולה בינינו לבינו כדי לערוף לו את הראש, נוכל לעבוד ביחד למען מטרות משותפות. מן הסתם זאת בשורה לא רעה, גם אם אין בה כדי להעיד על מזרח תיכון חדש.

tguvot@maariv.co.il