הבטיח וקיים: לאחר חמישה ימי הכנות, באיטיות וביסודיות כיאה למעצמת־על, תקפה ארה"ב במטח של 105 טילי שיוט שמונה מטרות של משטרו של בשאר אסד. בניגוד לרושם, אלה לא היו מטרות נדל"ן. מדובר במבנים ובמתחמים הקשורים לשרשרת הפיתוח, הייצור, האחסנה והשינוע של תוכנית הנשק הכימי. בפנטגון אמרו כי תוכנית הנשק הכימי נפגעה קשה והוחזרה שנים לאחור, אם כי נותרה לאסד יכולת "שיורית". בכך הוכיח הנשיא טראמפ כי למרות הזיגזגים שלו וציוציו, הוא יודע להיות נחוש ולגבות את הדיבורים במעשיו. התקיפה בליל שבת, השנייה במספר בסוריה בשנה האחרונה, מתנשאת כמגדלור בוהק מול ההססנות והרפיסות בנושא זה של קודמו אובמה.

המטרות נפגעו אך זה לא הסיפור. מה שמעניין הוא המסר שבעצם התקיפה. זהו מסר אסטרטגי, האמור להטריד את אסד ואת נותני חסותו - רוסיה ואיראן. המסר שוגר לא רק על ידי ארה"ב אלא גם בריטניה וצרפת, שהשתתפו בתקיפה. שלוש המדינות האלה הן חברות בקבוצת השש (יחד עם גרמניה, רוסיה וסין) שחתמו על הסכם הגרעין עם איראן לפני כשלוש שנים. בעוד כחודש אמור טראמפ לבשר אם ארה"ב נוטשת את ההסכם או תובעת מקצה שיפורים שלו. העובדה שצרפת ובריטניה חברו אליו לתקיפה בסוריה יכולה אולי ללמד שהן גם מתואמות עמו בעניין הסכם הגרעין ולאיראן יש לפיכך סיבות לדאגה.

טהרן כוססת ציפורנים בהמתנה מורטת עצבים להחלטתו של טראמפ, שאליה מתלווה מאבק כוחות פנימי בין משמרות המהפכה ומפקד כוח אל־קודס, הגנרל קאסם סולימני, שהוא ה"פרויקטור" של התבססות איראן בסוריה, לבין הנשיא חסאן רוחאני, שמנסה לצמצם את המעורבות ולתעל את הכספים מהמערכה הצבאית אל שיפור הכלכלה. במציאות כזו איראן לא תמהר להתעמת עם ישראל, ואם בכל זאת תעשה זאת, היא תספק למערב עוד הוכחה כי פניה לעימותים ולהתפשטות.



דובריה של איראן הבטיחו תגובה ונקמה על מותם של שבעה מיועציה, כולל קצין בדרגת קולונל, במתקפה המיוחסת לחיל האוויר הישראלי על שדה התעופה T4, שהוא אחד ממרכזי ההתבססות שלה בסוריה. צריך להתייחס לאיומים ברצינות אך גם לא להיבהל מהם. בשלב זה, בטווח הקצר, אין פניה של איראן לעימות גלוי עם ישראל.

בהקשר זה ובעיתוי זה יש גם לראות את החלטת דובר צה"ל לפרסם בליל שבת, שעות לפני תקיפת המערב בסוריה, את הסוד שהיה ידוע לרבים, שלפיו המל"ט האיראני שחיל האוויר הפיל לפני כחודשיים בעת שחדר לישראל, היה חמוש בחומרי נפץ ונועד ככל הנראה לתקוף מתקן צבאי במדינה. ניתן להניח שמטרת המל"ט לא הייתה לגרום לאבידות בנפש אלא רק נזק למבנה, וזאת כדי לאותת שהיא לא תשב בחיבוק ידיים מול תקיפות חיל האוויר נגד בסיסים איראניים בסוריה.

התקיפה האמריקאית־בריטית־צרפתית היא גם יותר מרמז עבה לאסד ולפוטין. שניהם חותרים להשיג יציבות בסוריה והמשך התבססות המשטר. אסד מסיבות מובנות, כדי להרחיב את מוטת השליטה שלו, ופוטין כדי שיוכל להחזיר את כוחותיו (הוא הבטיח שזה יקרה עד לחודש מרץ 2017 אך מתקשה לקיים) ולהתחיל לגרוף דיבידנדים כלכליים בצורה של זיכיונות נפט וכניסה של חברות רוסיות לשיקום סוריה. הרמז המערבי הוא על כן ברור: אסד, עם הגיבוי של פוטין, לא יוכל להמשיך לזלזל בנורמות של הקהילה הבינלאומית.

היציבות של אסד היא גם הקלף החזק ביותר של ישראל במאבקה מול איראן. איראן חותרת להגמוניה אזורית, להקמת פרוזדור שיעי יבשתי דרך עיראק וסוריה ללבנון ולים התיכון ולהקמת בסיסי ים, אוויר ויבשה. המטרה הסמויה שלה היא לא רק לזכות בחוזים שמנים בשיקומה של סוריה אלא גם להתבסס בה צבאית כדי שתוכל לאיים על ישראל וליצור עמה קווי חיכוך וחזית ישירה בגבול רמת הגולן.

עד כה ההנהגה הצבאית והמדינית של ישראל מפגינה נחישות שהיא לא תאפשר זאת. עד כה ידה של ישראל על העליונה בהחלפת המהלומות עם איראן. הוכחה לכך ניתן היה לקבל אפילו בנאומו של מזכ"ל חסן נסראללה בליל שבת. בצד הרטוריקה וההתלהמות השגרתית העביר נסראללה מסר חבוי: זה לא אני. אני לא קשור לעימות המתפתח בין ישראל לאיראן.

מבחינתה של ישראל, השאלה החשובה ביותר היא אנה מועדות פניו של טראמפ. האם בעקבות התקיפה ייחשב טראמפ מחדש את מסלולו בכל הקשור למעורבותו בסוריה או שימשיך לדבוק בהחלטתו לעזוב עד אוקטובר את סוריה ולהוציא משם את 2,000 החיילים האמריקאים הפרוסים במדינה. אם יעשה זאת, הרי שהתקיפה תיוותר בגדר של אנקדוטה, הערת שוליים קטנה, במלחמת האזרחים הסורית. בכך הוא גם יפקיר לחלוטין את סוריה להשפעה רוסית־איראנית ויעמיד את ישראל לבדה מול איראן, שהולכת ומעמיקה את אחיזתה במדינה.