תקיפת צבאות ארה"ב, בריטניה וצרפת בהובלת הנשיא האמריקאי דולד טראמפ היא חשובה וערכית, אבל לא צפויה להשיב לארה"ב את הדומיננטיות במזרח התיכון על פני רוסיה. למעשה, שתי המעצמות קיבלו בשנים האחרונות החלטות אסטרטגיות הפוכות לחלוטין: בעוד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין החליט להשקיע משאבים רבים לטובת השגת האינטרסים שלו במזרח התיכון והגביר את הנוכחות וההשפעה הצבאית בסוריה, טראמפ כבר קיבל החלטה לצמצם את השקעת המשאבים הכרוכים בהפעלת כוח צבאי במזרח התיכון לטובת מימוש אינטרסים אחרים לחלוטין. גם לאחר התקיפה בסוף השבוע מצב היסוד לא אמור להשתנות.
בהקשר זה, במערכת הביטחון העריכו גם אתמול שהתקיפה הישראלית בסוריה וגם זו הבינלאומית לא משפיעות על חופש הפעולה של מטוסי חיל האוויר לפעול בסוריה ולתקוף מטרות איראניות או אחרות - כל עוד אין פגיעה בכוחות רוסיים או באינטרס מובהק אחר של מוסקבה. סביר להניח שההערכות הללו מתבססות גם על שיחות שמתקיימות מאחורי הקלעים עם הרוסים להסדיר את המתיחות והכעס שלהם על התקיפה שיוחסה לישראל. בשבוע שעבר פרסמנו ב"מעריב־השבוע" שגם לאחר התקיפה והכעס הרוסי המופגן, בשום שלב לא הועבר מסר - פומבי או חשאי - שדורש מישראל לא לפעול בסוריה. הבשורה אתמול בבוקר היא שגם עכשיו, לאחר התקיפה האמריקאית, בישראל משוכנעים שאין שינוי במדיניות הרוסית.