ח"כ יאיר לפיד פספס את הנקודה כאשר תקף את החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו והצמרת הביטחונית לחשוף את מבצע המוסד שהביא לתפיסת ארכיון הגרעין של איראן. "מה שהוא עשה יקשה על עבודת המודיעין", אמר לפיד, "כי עכשיו האויב מבין את הפרצות שלו". עוד הוסיף יו"ר יש עתיד כי אם ישראל הייתה חושפת מידע המוכיח שאיראן מפירה את ההסכם, אזי היה טעם לפרסמו, ואם לא כן עדיף היה להציגו בדיסקרטיות לאירופים כדי לדרבן אותם לחזק את תנאי ההסכם, לרבות באמצעות חידוש הסנקציות הכלכליות נגד איראן.

יש כמה בעיות בניתוח של לפיד. ראשית, החומרים הובאו לישראל לפני שלושה חודשים, כך שהאיראנים יודעים על הפריצה. מלבד זאת, קיום הארכיון מהווה הפרה מהותית של ההסכם. אבל גם זה לא העיקר.

העיקר הוא אפקט הפרסום. רבים סבורים כי חשיפת המבצע נועדה לשכנע את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנטוש את ההסכם ב־12 במאי. אחרים אומרים כי החשיפה נועדה לשכנע את הצרפתים ואת הגרמנים כי איראן מפירה את ההסכם. הטענות הללו לא משכנעות.



כפי שדיווח ברק רביד, נתניהו הציג את פרטי המידע לטראמפ ולבכירי ממשלו בפגישתם ב־5 במרץ, והמוסד העביר העתק של המסמכים ל־CIA באותו מועד. אם כן, נתניהו לא הציג את המבצע כדי לשדל את טראמפ, אלא תיאם איתו את ההצגה. כלומר, זה היה מהלך ישראלי־אמריקאי משותף.

אשר לאירופים, תגובותיהם לא ממש מעניינות. אם תנטוש ארה"ב את ההסכם ותחדש את הסנקציות נגד איראן, האירופים יצטרכו ללכת בעקבותיה, משום שהם יוצבו בפני בחירה בין סחר עם איראן לבין סחר עם האמריקאים. לאור זאת, ברור כי קהלי היעד של הפרסום הם האיראנים - חברי המשטר ומתנגדיו - ובמידה פחותה אך משמעותית גם הרוסים.

ההצגה של נתניהו השפילה את המשטר האיראני עד עפר, וההשפלה הייתה התכלית של החשיפה. מדובר במערכה המתוחכמת ביותר בתולדות המדינה בתחום הלוחמה הפסיכולוגית. בתחילת דבריו, כאשר חשף שהאיראנים הקימו את הארכיון של פרויקט הגרעין, אמר נתניהו: "מעט איראנים ידעו איפה הוא ממוקם... וגם מעט ישראלים". אחר כך הציג צילום מפנים המחסן שבו הוחזק הארכיון, ובכך כמו אמר, "היינו פה".

ואז התקדם לממצאים עצמם. על פניו מוזר שנתניהו הציג קלסרים ודיסקים. הרי את כל המידע ניתן להעביר לדיסק־און־קי. אבל הפן הפיזי היה חשוב. כבר שנים שאויבינו וחברינו יודעים כי ישראל היא מעצמה טכנולוגית. האיראנים יודעים כי 8200 מאזינה להם. אבל עם הטוב בא גם הרע.

כי ישנה תפיסה הגורסת שישראל פיתחה את הזרוע הטכנולוגית משום שהיא פחדנית. היא לא תעז לפעול פיזית נגד איראן, אלא רק באמצעות אשפי המחשב שלה בחיל המודיעין. עצם העובדה שאיראן הסתכנה בריכוז הארכיון במקום פיזי אחד היא עדות להערכה כי הנועזות הישראלית כבר איננה מה
שהייתה לפני עידן המחשב.

פוטין וחמינאי. המסר הועבר. צילום: AFP

אבל הנה, הזרוע הארוכה של היהודים הגיעה לטהרן, היישר למתקן המאובטח על ידי אחת היחידות הפנאטיות ביותר של משמרות המהפכה. סוכני המוסד הוציאו ממנו חצי טונה מסמכים ודיסקים, ואותם הם העבירו פיזית לישראל.

כאשר מנתחים את האפקט של הצגת נתניהו צריך להביא שני דברים בחשבון: אנשי המשטר באמת אנטישמים. זאת אומרת, הם באמת מאמינים בתיאוריות קונספירציה בנוסח הפרוטוקולים של זקני ציון, שכביכול חושפים את כוחות העל של היהודים לערוך מניפולציה של העולם. ההצגה של נתניהו למעשה הוכיחה את התיאוריה הפרנואידית שלהם.

שנית, המשטר נתון במתקפה הולכת וגוברת מקרב הציבור האיראני. על פי ד"ר הרולד רוד, מומחה לאסלאם ששימש יועץ במשרד שר ההגנה האמריקאי במשך עשורים, "כאשר אתה שואל איראנים היכן מתקיימות כיום הפגנות נגד המשטר, הם עונים כי רשימת הערים שבהן לא מתקיימות הפגנות קצרה מרשימת הערים שבהן מתקיימות הפגנות".

לאיראנים נמאס מהמשטר: הנשים שנמאס להן להתכסות בחיג'אבים חונקים וכבר לא משותקות מאימת המשטר; הכורדים והערבים שנמאס להם לחיות כבני מיעוטים נרדפים; תושבי איספהאן שסובלים ממחסור חמור במים; בעלי העסקים שאינם מסוגלים לנהל מסחר עם העולם, כי גישתה המוגבלת של איראן למערכת הבנקאות העולמית הביאו לקריסת ערך המטבע ועוד.

לא רק המשטר ראה את ההצגה של נתניהו, אלא גם הציבור האיראני. והוא לא יירתם למען האייתוללות כדי למחות על כבודם הנרמס, להפך; השפלת המשטר בידי ישראל חיזקה את הרושם ההולך ומתרחב באיראן כי אין סיבה לפחד ממרד ומהפכה.

מיצר נקם לשתיקה

נתניהו הציג את הארכיון על תכולתו המרשיעה יום לאחר המתקפות המיוחסות לישראל בחלב ובחמה, שבהן הושמדו 200 טילים איראניים ונפגע בסיס גיוס ואימונים של המיליציות השיעיות שהקימה איראן בסוריה. הדבר המרשים ביותר במתקפות הללו היה התגובה המפוחדת של איראן. אם לאחר המתקפה בבסיס T4 בתחילת אפריל הם הגיבו באיומי נקמה, הפעם האיראנים הכחישו כי כוחותיהם היו בבסיסים שנפגעו, וגם לא איימו בתגובה על המתקפות שהסבו להם נזקים גדולים.

בשבועות האחרונים אימצו האמריקאים גישה חסרת תקדים כלפי ישראל. הגנרל ג'וזף ווטל, מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, האחראי למזרח התיכון, ביקר בישראל - וזה היה האות לשינוי. מתוך גישה אסטרטגית הפוסלת את ישראל כבת ברית, ורצון לפייס את מדינות ערב, הכניס הפנטגון את ישראל לפיקוד אירופה. גם כאשר היו מגעים ישירים בין צה"ל לפיקוד המרכז בעבר, דבר קיומם לא פורסם. והנה, האמריקאים מפרסמים שפיקוד המרכז עובד עם ישראל. כמו כן, העובדה שישראל תקפה את בסיס T4 בסוריה מיד לאחר המתקפה האמריקאית־בריטית־צרפתית מעידה על תיאום מבצעי שלא היה כדוגמתו.

חשיפת התיאום והשיתוף המבצעי בין ישראל לארה"ב והעמקתם מעבירות מסר גם לאיראן וגם לרוסיה. המסר לאיראן הוא שלהבדיל מהמצב ששרר בזמן כהונת ברק אובמה, יש כיום חזית מאוחדת אמריקאית־ישראלית. אם עד כה כל הממשלים האמריקאיים ריסנו את ישראל, כעת נוצר הרושם כי הם מדרבנים אותה לנצח את טהרן.

אחד הדברים המעניינים שיצאו מהצגתו של נתניהו, הוא שכאשר עדכן את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בפרטי המבצע, השניים קבעו להיפגש לאלתר. פוטין מבין כי מצבה של ישראל השתנה עם כניסתו של ממשל טראמפ, ושהיא כבר לא זקוקה ליחסים מצוינים עם רוסיה. כאשר האמריקאים מגבים את ירושלים, מרחב התמרון של צה"ל ושל המוסד מתרחב מאוד גם בסוריה, בלבנון ובכלל.

לא מעט פרשנים ישראלים ואמריקאים טוענים כי חשיפת הארכיון והציפייה כי טראמפ יודיע על ביטול המחויבות האמריקאית להסכם מגבירות את הסיכוי
למלחמה. אומנם חייבים להתכונן לאפשרות זאת, אולם סביר יותר להניח כי המהלכים הללו דווקא מצמצמים את הסיכון. המשטר האיראני נמצא בסחרור: הציבור שונא אותו, המבצע של המוסד מגביר את הפרנויה של משמרות המהפכה שהיהודים נמצאים בכל מקום, והרוסים מבינים כי האמריקאים עומדים מאחורי כל דבר שישראל עושה.

מכאן עולה כי תוצאות המבצע הן פגיעה אדירה במעמדו ובכוחו של המשטר האיראני, כלפי פנים וכלפי חוץ, וחשיפתו לא הייתה טעות. היא הייתה מרכיב אינטגרלי של המערכה.

tguvot@maariv.co.il