הקול היה קולו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אך הדברים שהשמיע היו בהחלט יכולים להיכתב על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו בהחלט יכול לומר: “הוצאת לי את המילים מהפה”. בייחוד ברור עתה כי ההחלטה לחשוף את גניבת ארכיון תכנית הגרעין של איראן בידי לוחמי המוסד נועדה לספק עוד ראיה, להחלטת טראמפ. לא בכדי הזכיר טראמפ את העובדה שמסמכי הארכיון מוכיחים כי איראן שיקרה והפרה את התחייבויותיה.

אך על אף הודעת טראמפ על פרישתו מהסכם הגרעין, זוהי פרישה על תנאי. טראמפ הכריז כי בכוונתו להטיל שוב עיצומים על איראן “ברמה הגבוהה ביותר" ויותר מכך, בכוונתו להטיל עיצומים משניים נגד כל מי שימשיך לקיים יחסי מסחר עם הרפובליקה האסלאמית. זהו אומנם איום רציני במיוחד על איראן, אבל טראמפ גם הבהיר כי אינו סוגר לחלוטין את הדלת לניהול משא ומתן עם שאר חמש המעצמות החתומות על ההסכם כדי לנסח הסכם חדש. במילים אחרות, זו פרישה עם כוכבית. הוא מאפשר לאיראן ולקהילה הבינלאומית לחשב את צעדיהם מחדש.

יש להבהיר עם זאת כי משמעות הודעת טראמפ אינה שהמלחמה בפתח. הלילה הודיע צה”ל לתושבי הגולן להתכונן לאפשרות של תגובה איראנית. במקביל הוחל גיוס מילואים מוגבל של יחידות מודיעין ויחידות נ”מ. הודעת צה"ל באה בעקבות מידע מודיעיני על כוונת איראן לשגר טילים הלילה או בימים הקרובים. ההערכה היא שאם התרחיש יתממש, טילים לטווח קצר ישוגרו לבסיסים או ליישובים ברמת הגולן. זו החלטה שאינה מוכנה לקחת סיכונים, אך היא לא בהכרח קשורה להודעת טראמפ ולתכנית הגרעין. אם איראן תחליט להגיב בירי טילים לגולן או לגליל, יהיה זה מתוך רצון לנקום בישראל על התקיפות נגד בסיסים איראניים בסוריה המיוחסות לה, במנותק מהמהלכים הקשורים להסכם הגרעין.

לכאורה, פרישת ארה”ב מהסכם וינה שהושג ביוני 2015 היא החלום הרטוב של נתניהו, שהתנגד להסכם והיה מוכן להתעמת ראש בראש עם הנשיא ברק אובמה ואף לפעול נגדו מול הקונגרס. מבחינה זו הוא השיג את מטרתו ויכול לסמן וי. אבל לא בהכרח מדובר במשחק סכום אפס. ניצחונו של נתניהו אין משמעותו מפלה מוחצת לאיראן. ארה"ב תטיל שוב עיצומים על איראן, אותם עיצומים שבוטלו בעקבות ההסכם, אבל עד שהם יכנסו לתוקף יחלפו לפחות ששה חודשים, הנדרשים להעביר חקיקה בהתאם בקונגרס ולאפשר לחברות האמריקאיות להיערך בהתאם.

בתקופת ביניים זו תוכל איראן לחשב את מהלכיה. היא תנסה להבטיח לעצמה שהשפעת עיצומי ארה"ב תמוזער. היא תנסה להשיג זאת באמצעות מגעים עם שאר חמש המדינות החתומות על ההסכם - גרמניה, בריטניה, צרפת, רוסיה וסין. אם אלה יבטיחו לה שלא יפרשו מההסכם ויעניקו לה ערבויות שימשיכו לקיים קשרים עסקיים עמה, יש סיכוי סביר שאיראן תודיע כי אינה פורשת מההסכם. אם תגיע איראן למסקנה שהעיצומים של ארה”ב יחוללו גל משני של עיצומים מצד חברות בעולם שיחדלו מלסחור ולהשקיע בה, היא עלולה להודיע על פרישה מהסכם הגרעין. גם אז עדיין היא לא בהכרח תרוץ לפצצה.