תריסר שנים חלפו מאז מלחמת לבנון השנייה, אבל העורף עדיין מופקר. במלחמה ההיא נהרגו 44 אזרחים ונפצעו 2,000 כתוצאה מטילים שהתפוצצו על מבנים אזרחיים בצפון. רוב המסקנות האישיות בדוח ועדת וינוגרד על המחדל עדיין חסויות. אסור שהציבור יידע כיצד השלטון מזלזל בו ואינו דואג לביטחונו.

גם ב־2006 היה מונדיאל, כך גם השנה. אבל לפני או אחרי, צפוי עימות עם האיראנים, כאשר ברור לכולם שהעורף יסבול. ברור לכולנו שעל אף שחלפו 12 שנה, לא נעשה שום צעד ממשי להגן על תושבי הצפון בפרט, ותושבי הארץ בכלל. היוצאים מן הכלל הם תושבי עוטף עזה, שאצלם המלחמה נמשכת בלי הפסקה כבר 18 שנה, אבל מי סופר. לפחות בתיהם ממוגנים ויש שם מקלטים ציבוריים.



ממספר של כ־2.2 מיליון דירות ובתים בישראל, פחות מ־30% כוללים ממ”ד. בשאר יש מרתפים עבשים שאצלנו קוראים להם מקלטים, אבל מרתפים אלה מסכנים את תושבי אותם בניינים. גם פסגת היצירה בישראל - ממ”ד (מרחב מוגן דירתי) זו אשליה כמו מסיכת האב”כ וזריקת האטרופין ממלחמת המפרץ, פריטים שהעשירו רק את היבואנים והיצרנים, אבל התאימו למלחמת העולם השנייה. לא בהירושימה ונגאסקי כמובן.



הממ”ד שרצפתו חייבת להיות בעובי 20 ס”מ, הקירות בעובי 35 ס”מ והתקרה בעובי 30 ס”מ (אם הקבלן המבצע לא רימה בכמויות היציקה כדי להגדיל את הרווח), אמור להגן על השוהים בו מטיל מקרטון עם ראש אבן כמו בינואר 1991. לטילים כיום, שכוללים מאות ק”ג חומרי נפץ, הממ”ד אינו מהווה פתרון. ברור שהספינים שמספרים לנו טוענים שלא מדובר בהגנה מפני פגיעה ישירה, אלא רק מפני רסיסים.



בינתיים הממ”דים נבחנו מול צינורות קרטון מעופפים עם ראשי נפץ של עד 30 ק”ג (קסאם). עוד לא שאלנו את האיראנים, כולל חיזבאללה, אם זה התפריט הבליסטי שהם מציעים לנו כנקמה על מותם של החיילים והקצינים שלהם בסוריה.



בנאומים של רה”מ והשרים המתלהבים, ניתן להבין שהם מתכוננים לוועדת החקירה של אחרי המלחמה, עם אמירות שמוטב עכשיו מאשר אחר כך, וכמובן שצפויים נפגעים. מאז 1973 אנחנו מצטיינים רק בוועדות חקירה, אבל לא ניצחנו במלחמה אחת, מול כנופיות ולא מול צבאות. העורף עדיין מופקר. בנינו מאז אלפי מבני דת, מבנים עם תקרות מפלקל, עשרות אלפי יחידות דיור באיו”ש, אבל העורף בתוך הקו הירוק מופקר.



ברור שלציונות הדתית באיו”ש דאגו באופן מיטבי, ומנהיגיה ימשיכו לצרוח בכל מיקרופון שרק הם, ממשיכי הציונות, בגופם ממש עוצרים את הפלישה של הפלסטינים לתל אביב ופזורותיה. מעניין איזה טקסט הם מכינים מול הטילאות האיראנית, עם יותר משני מיליון מבנים בארץ שקירותיהם בנויים מגבס.



במלחמת צוק איתן (שכרגיל לא הוכרה כמלחמה, כי אז צריכים לפצות את הציבור, והכסף כמובן קדוש ויש לו יעדים אחרים אצל נבחרינו) פגשנו את מנהרות התקיפה מעזה. כל חברי הקבינט המדיני-ביטחוני התחרו ביניהם מי משקר יותר לציבור, באמירות חד-משמעיות שהם ידעו והתריעו נגד המפגע הקטלני. כמובן שרוב הדוח של ועדת “הבדיקה” נותר חסוי לעולמי עד.



בתריסר השנים האחרונות הזהירו כוחות הביטחון מהתעצמותו של חיזבאללה בתחום הבליסטי. יו”ר ועדת המשנה להגנת הציבור בכנסת, עמיר פרץ, טוען בלהט שלא נעשה דבר כדי להגן על העורף. ח”כ פרץ, שהציבור חב לו את כיפת ברזל שמגינה על הציבור כבר ארבע שנים, יזומן בוודאי לוועדת החקירה. שרי הממשלה יצהירו שהוא שמאלן ששונא את המדינה הציונית, והוא ממש אויב העם שאוהב ערבים. כי כך יאמרו להם יועצי האסטרטגיה להצהיר. מתברר שהאסטרטגיה היא תמיד אישית, ומטרתה להגן רק על הפוליטיקאי.



לנו האזרחים אין יועצים, אנחנו לבד במערכה. ושיעזור לנו אלוהים, כי אין שום גורם אחר, אם וכאשר, שניתן לסמוך עליו.