כשסיימתי את תפקידי כדובר צה"ל לפני שבע שנים, אמרתי שהתחלתי אותו כמפקד יחידת מנהלה ממותגת וחשובה, לאחר עופרת יצוקה הייתי כבר מפקד יחידה תומכת לחימה, ולאחר "המרמרה" מצאתי עצמי מפקד יחידה לוחמת, שוות ערך לפעמים לכוח צבאי גדול. זהו הקרב על התודעה, זוהי התקדמות הטכנולוגיה. כיום פועלת הדוברות הצבאית בחזית הלחימה ממש כמו חיל האוויר והמודיעין, והם עושים זאת מצוין, במיוחד כאשר המציאות בצפון יכולה להפוך לשגרה מתישה וארוכה.
העניין מתחיל ונגמר בזה שטראמפ, ככל שיהיה ידידותי ונחמד, הולך לישון בלילה בבית הלבן בוושינגטון ואנחנו בעוטף עזה, על קו התפר בשטחים, בגבול הצפון ובירושלים. אסור שרגלינו יהיו נטועות במזרח התיכון וראשנו יסתחרר משיכרון חושים ומתחושת עוצמה מופרזת, שכן לעוצמה חולשות רבות משלה. עלינו לזכור כל הזמן שטראמפ מנהל מדיניות אמריקאית, שאסור לנו לקחת על עצמנו בהתנדבות את מלוא "האיום האיראני" (שאין לזלזל בו והוא אויב קשה), ושאנחנו עלולים לשכוח שאנו נטועים ונישאר לעד בלב "השכונה" שלנו במזרח התיכון. הזחיחות מן השטן.
קראתי את תוכן המגילה, את השפה העשירה, את ההזדהות והמחויבות של חברי דגניה, ולבי החסיר פעימה נוכח העברית והפתוס: "בימי עברה וזדון, בהקדיר עלינו משנאינו את שחר חירותנו, בעמוד בנינו בגבורה ובכבוד מול אויבים, הקמים עלינו להצמית את אחרית תוחלת גאולתנו - היום הזה אנו נוטעים על אדמתנו, אדמת הלאום על גדות ירדן וכנרת, את הברוש הזה אשר יכונה עץ המדינה. והיה עץ זה לאות אימוץ הדדית בינינו ובין ארצנו ולהשרשת אמונתנו אומן, כי קום תקום עתה המדינה העברית, אשר אך צדק וחסד ישרו בה תמיד...", כתב הכותב.
ואני שואל, איפה ישנם אנשים כאלה? שמאלנים קראתם להם?
אבל אני צריך קצת סיוע - אם מישהו מכם ייתקל בי במסעדה או בבית קפה מזמין משהו לא ראוי או מנשנש - תעירו לי, בבקשה.
שבת שלום.
התרעות פיקוד העורף