1

הפעולה העוצמתית של צה"ל השבוע נגד יעדים צבאיים איראניים על אדמת סוריה משמעותית לא רק בהיבט של התודעה המיידית. יש בה מסר ברור, הצגת יכולות כלפי "יושבי היציע" - חמאס, חיזבאללה ואחרים - על הצפוי להם בסבב הצבאי הבא. בקרוב, לאחר שהאיראנים יבינו מה אירע להם בהיבט של החדירה המודיעינית, השיבוש והחימוש, הם ישתפו ודאי את חבריהם ל"ציר הרשע" - וזה חשוב בפני עצמו.
 

בינתיים, המהלכים הצבאיים בצפון מתנהלים במשולש נתניהו־ליברמן־איזנקוט באחריות, בשיקול דעת ובמקצועיות, תוך שמירה על אופיו של צה"ל כצבא הגנה. מכאן גם ההסכמה הלאומית הרחבה על הפעילות. יש לקוות שכך יימשך. במהלך החודש האחרון מפעיל צה"ל בכל הזירות, ובזירה הצפונית בפרט, אסטרטגיה חדשה: "קונצרט למודיעין ולדוברות התקפית". על הישגי המודיעין על ענפיו וסוכנויותיו דובר רבות, והם ראויים לכל הערכה. אבל בולטת גם פעילות הדוברות הצבאית במודל שאותו כיניתי בעבר "דוברות התקפית" או "דוברות מסתערת". זוהי פעילות דוברות מושכלת, שלא נועדה לספק מידע כללי לציבור אלא משולה לנשק של ממש, בעל עוצמה לא מבוטלת, המהווה מבחינת המטה הכללי מכפיל כוח בהרתעה, בסיכול ובלחימה. 
 

ההודעה החריגה שפרסם צה"ל ביום שלישי בערב לא נועדה לתושבי רמת הגולן, אלא לסוריה, לאיראן, לחיזבאללה וגם לרוסיה ערב ביקור נתניהו. השילוב של מודיעין איכותי עם דוברות מבצעית מסתערת גורם לאייתוללות ולמשמרות המהפכה לחוש שהם מתקלחים עירומים במקלחת זכוכית בלב הטיימס סקוור. לצורך מימוש המדיניות מאשרים הרמטכ"ל וראש אמ"ן ולעתים אף הדרג המדיני הלבנת חומרי מודיעין לצורכי הסברה וסיכול, קרי, ויתור על חשאיות המודיעין שהושג והפנייתו לשימוש "הדוברות המבצעית". כך מתפרסם כמעט מדי יום מידע כגון: מי בדיוק התפוצץ באוטובוס בדרכים בדמשק (אנשי פלוגת ההגנה האווירית הסורית שירו לעבר מטוס ה־16־F שלנו), מי הכוח שנבחר לבצע את הירי כלפי ישראל ומי המפקד העומד בראשו, ומתי אמור להגיע מטוס עם טילים מאיראן לדמשק.
 



יתרה מכך, ראינו השבוע גם תמונה חריגה מ"הבור", ובה נראים הרמטכ"ל, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה דנים בתיאום ושיתוף פעולה על התחממות הזירה הפלסטינית לקראת יום הנכבה. אלו מהלכים מושכלים ונכונים בעולם המשתנה שלנו ובעידן הטכנולוגיה והתקשורת. לפעמים אפשר לעצור התקפה שמתוכננת בחשאי לא רק באמצעות הפעלת אש - אלא גם בהפניית זרקור רב־עוצמה אל מתכנני הפיגוע.
 

כשסיימתי את תפקידי כדובר צה"ל לפני שבע שנים, אמרתי שהתחלתי אותו כמפקד יחידת מנהלה ממותגת וחשובה, לאחר עופרת יצוקה הייתי כבר מפקד יחידה תומכת לחימה, ולאחר "המרמרה" מצאתי עצמי מפקד יחידה לוחמת, שוות ערך לפעמים לכוח צבאי גדול. זהו הקרב על התודעה, זוהי התקדמות הטכנולוגיה. כיום פועלת הדוברות הצבאית בחזית הלחימה ממש כמו חיל האוויר והמודיעין, והם עושים זאת מצוין, במיוחד כאשר המציאות בצפון יכולה להפוך לשגרה מתישה וארוכה.



2

יחסו של הממשל האמריקאי והנשיא דונלד טראמפ לישראל ושורת החלטות בעניין מעמד ירושלים, העברת השגרירות, ההחלטה בעניין הנסיגה מהסכם הגרעין עם איראן - כל אלה ועוד יכולים בהחלט לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו, לממשלה ולנו לנשום אוויר פסגות מדיני ולהשתכר מהעוצמה שפתאום נקרתה בדרכה של מדינתנו הקטנה - ובדיוק מפני הסכנה הזו אני רוצה להתריע, גם אם זה לא כל כך פופולרי. 
 

העניין מתחיל ונגמר בזה שטראמפ, ככל שיהיה ידידותי ונחמד, הולך לישון בלילה בבית הלבן בוושינגטון ואנחנו בעוטף עזה, על קו התפר בשטחים, בגבול הצפון ובירושלים. אסור שרגלינו יהיו נטועות במזרח התיכון וראשנו יסתחרר משיכרון חושים ומתחושת עוצמה מופרזת, שכן לעוצמה חולשות רבות משלה. עלינו לזכור כל הזמן שטראמפ מנהל מדיניות אמריקאית, שאסור לנו לקחת על עצמנו בהתנדבות את מלוא "האיום האיראני" (שאין לזלזל בו והוא אויב קשה), ושאנחנו עלולים לשכוח שאנו נטועים ונישאר לעד בלב "השכונה" שלנו במזרח התיכון. הזחיחות מן השטן.



דונלד טראמפ. צילום: רויטרס


3

חוץ מזה, החלטת טראמפ היא גם הישג מדיני גדול לישראל ולהסכמה הלאומית הרחבה בדבר האיום האיראני, וגם הישג אישי לנתניהו שלא מצמץ, לא ויתר, התנגד להסכם שגיבש אובמה ונלחם נגדו בקונגרס תוך הפעלת מלוא הכלים. החלטת טראמפ אכן טובה לישראל ומשרתת גם את האינטרס שלנו, עד שנדמה היה שהקול, קול טראמפ - והידיים, ידי נתניהו. 
 

אבל בהקשר הזה, לצד המחמאות המתבקשות לנתניהו, צריך לומר ולהזהיר שאסור למנהיגות ישראלית לנהל מדיניות "על מזל". אני סבור שישראל לא צריכה להתייצב נגד ארה"ב בעוצמה כזאת ובפומבי, שכן, תארו לכם שבמקום טראמפ הייתה נבחרת הילרי קלינטון... אבל זה הצליח, טראמפ נבחר והיו לנו גם מזל וגם פירות של מאמצי מודיעין והסברה, ועל אלה צריך להביע הערכה לנתניהו שהוא אכן מדינאי מנוסה, פוליטיקאי מוכשר שמדלג בין וושינגטון למוסקבה משל יצא למחול, סוחף את דעת הקהל הישראלית, מותיר הרחק מאחור את מתחריו מבית ומחוץ ולרגע קט גם את יתר בעיותיו ומגבלותיו. בינתיים...

 

4

השבוע ציין צה"ל בעצרת חגיגית ומרשימה בלטרון 70 שנה לחתימת דוד בן־גוריון על פקודת הקמת הצבא, ביטול המחתרות ופירוק הפלמ"ח. בקהל נכחו מפקדים בכירים לדורותיהם, נושאי עיטורי גבורה, המופת והעוז, ונוספים. בבוקר שמעתי בגלי צה"ל ראיון עם נינתו של הרמטכ"ל הראשון, יעקב דורי ז"ל, שמשרתת כיום בצה"ל. הלכתי לגוגל ללמוד קצת על רא"ל דורי והופתעתי כשהתברר לי שכאשר הוא פרש, אף שהיינו מדינה קטנה ומשוועת למנהיגים לסוגיהם, לא ביקש להחליף את בן־גוריון, או את בגין, והלך להיות סגן ראש עיריית חיפה. בחיי.



5

בדגניה שלחוף הכנרת, בתוך גליל של זכוכית, נתגלתה השבוע המגילה שנטמנה לפני 70 שנה מתחת לשורשיו של עץ הברוש שנטעו חברי הקיבוץ ביום הקמת המדינה. "ברוש המדינה" הם קראו לו. בשבוע שעבר, בסערה הגדולה, הוא קרס באופן סמלי ומרגש ביחד עם ה"דקל שפל הצמרת", שעליו כתבה רחל בבית הקברות של הקיבוץ. 
 

קראתי את תוכן המגילה, את השפה העשירה, את ההזדהות והמחויבות של חברי דגניה, ולבי החסיר פעימה נוכח העברית והפתוס: "בימי עברה וזדון, בהקדיר עלינו משנאינו את שחר חירותנו, בעמוד בנינו בגבורה ובכבוד מול אויבים, הקמים עלינו להצמית את אחרית תוחלת גאולתנו - היום הזה אנו נוטעים על אדמתנו, אדמת הלאום על גדות ירדן וכנרת, את הברוש הזה אשר יכונה עץ המדינה. והיה עץ זה לאות אימוץ הדדית בינינו ובין ארצנו ולהשרשת אמונתנו אומן, כי קום תקום עתה המדינה העברית, אשר אך צדק וחסד ישרו בה תמיד...", כתב הכותב.

ואני שואל, איפה ישנם אנשים כאלה? שמאלנים קראתם להם?



6

השבוע, אחרי שנים, הלכתי לדנה טל, הדיאטנית בקופת חולים כללית, והתחייבתי שאני לוקח את עצמי קצת לידיים, מתחיל לאכול ירקות ודברים טובים ומתנזר מדברים לא טובים. היא אישרה לי חצי מנת פלאפל פעם בשבוע וגם שניצל ואפילו פסטה פעמיים בשבוע, וגם ארבע קוביות שוקולד מריר ביום. 

אבל אני צריך קצת סיוע - אם מישהו מכם ייתקל בי במסעדה או בבית קפה מזמין משהו לא ראוי או מנשנש - תעירו לי, בבקשה.   

שבת שלום.

avi@bnayahu.com