ישראל נמצאת, כך מסתמן, בתקופה המתוחה ביותר מבחינה ביטחונית, לפחות מאז מלחמת לבנון השנייה. לעומת המלחמה בלבנון ועימותים נוספים שפרצו בהפתעה ברצועת עזה, במצב הנוכחי הסיטואציה הביטחונית היסודית שונה במהותה. לא מדובר בתקרית ביטחונית או בפיגוע שמגיעים בהפתעה, וגם אין כאן פוטנציאל לעימות צבאי בגזרה אחת בלבד. במקרה זה ההסלמה הביטחונית נמשכת כבר לאורך חודשים, ובכל סיבוב נרשם פרק אלים יותר מקודמו. זה בעיקר נכון בגזרת הצפון, אבל זה מתקיים גם בדרום.
אין קצין או בעל תפקיד אחר שאין לו תחליף - זו אמירה שכמעט תמיד נכונה, במיוחד כאשר המחליפים האפשריים של איזנקוט הם קצינים ראויים ביותר. ובכל זאת, אולי עדיף במצב הנוכחי לבחון את הסוגיה הזו כבר עכשיו, במקום להצטער עליה מאוחר יותר. ובכלל, הסוגיה של שנה חמישית לרמטכ"ל, כמו גם הארכת כהונה לבעלי תפקידים בגופי הביטחון האחרים, הפכו בשנים האחרונות לנפיצות ביותר מול הדרג המדיני. חשוב להדגיש שהכתוב כאן הוא על דעתי בלבד - לא מתוך שיח מסדרונות במטה הכללי ולא מאינטרסים אחרים. מדובר בסוגיה מקצועית בלבד, איזנקוט זוכה לאמון רב בתוך הצבא, יחסי העבודה שלו עם הדרג המדיני סבירים ביותר, וכאשר זה המצב - מדוע בעצם לא לשקול להאריך את הכהונה לפחות בכמה חודשים?
השילוב בין ההצלחות של צה"ל בחודש האחרון, היציאה האמריקאית מהסכם הגרעין, הסנקציות שחודשו והמשבר הכלכלי - מוסיף לתסכול האיראני. אתמול הם ניסו ללא הצלחה לשחרר את הקיטור לכיווננו. אבל קאסם סולימאני הוא אינו אדם שמוותר בקלות. מבחינתו, העימות מול ישראל הוא גם עניין של הישרדות מול שונאים מבית. לא מן הנמנע כי האיראנים ינסו לבצע פיגוע גדול על הגדר כנגד חיילים, אבל התרחיש המסוכן ביותר שאליו צריך להיות ערוכים הוא בניסיונות לפגוע באזרחים וביישובים סמוך לגדר או אפילו ביעדים בעולם. לפחות כרגע נראה שבמגמות ובכיווני ההסלמה אין שינוי, ובעניין הזה חשיבות לקשר הטוב בין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין כדי לרסן את האיראנים.
התרעות פיקוד העורף