בשבוע אחד ייאלץ הציבור להתמודד עם כל החבילה: יום ירושלים ה-51, פתיחת שגרירות ארה"ב בירושלים ויום הנכבה. השאיפה של כולם כמובן היא לעבור את האירועים ללא נפגעים אבל חייבים להיות מציאותיים ולהתכונן לכל. כוחות הביטחון כבר בוחנים מספיק זמן את המציאות באיו"ש ובמקביל מטפלים במידע השוטף על פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) אפשרית, גם של פלסטינים ממזרח ירושלים וגם מיישובים נוספים.

המתיחות קיימת גם אם לא מדברים עליה בקול רם ותקיף, כפי שנוהגת הקואליציה במתיחות בצפון. הציונות הדתית חוגגת את מעורבותה בהעברת השגרירות, על אף שלרוב הציבור, לשכה נוספת לשגריר ארה"ב בירושלים, שבה יבלה כמה ימים בחודש, לא תשנה דבר. רוב מוחלט בציבור מתייחס לשגרירות ארה"ב כאל רשות שמעניקה שירותים קונסולריים כגון אשרות כניסה לארה"ב. הבניין ברחוב הירקון ימשיך בפעילות זו, וגם מעון השגריר לא יועתק מהרצליה פיתוח על אף שהשגריר הנוכחי מחזיק דירה בירושלים.

חבל רק שבגלל הסמנטיקה הפוליטית במסווה של ציונות לשמה עלול להישפך כאן דם. 86 שגרירים זרים הוזמנו לקבלת הפנים שעורך משרד החוץ, רובם לא יגיעו, בהם שגרירי רוסיה וגרמניה, מדינות שמתגאות ביחסים ובאהבה כלפינו. המעבר הוא רק חגם של חברי הקואליציה שהוזמנו לטקסים השונים. חברי האופוזיציה לא מוזמנים, ולפחות לא סומנו כבוגדים, והמהלך התבצע בשקט יחסי.



אבל מעבר ללוגיסטיקה ולקרבות האגו הפוליטיים, מעניין איך יתמודדו הפוליטיקאים מהמחנה הלאומי אם בתקופה הקרובה יחזרו הפיגועים לשגרה. משפטים נבובים כגון: "ירושלים היא בירת ישראל הנצחית", חסרים כל תוכן מהותי. ירושלים היא בירת העם היהודי גם ללא תמיכת הנשיא טראמפ. היא הייתה לפניו ותהיה הרבה שנים אחריו. אנחנו באמת לא חייבים את אישורו להיסטוריה שנקבעה אלפי שנים בדם, הרבה דם.

המציאות בירושלים נפיצה, במזרח ירושלים בפרט ובציבור הפלסטיני בכלל. 250 מיליון הדולרים שהעבירו המדינות הערביות העשירות לרשות הפלסטינית אמורים להיטיב את איכות החיים של הפלסטינים. אבל לא צריך להיות ראש שב"כ או ראש אמ"ן כדי להעריך שחלק מהכסף הזה עלול לשמש למימון הפגנות במקרה הטוב או לפח"ע בירושלים או בכל יישוב אחר בארץ, במקרה הרע.

האמצעים שפיתח צה"ל נגד מנהרות מעזה מוכיחים את עצמם אחרי שנים של חידלון מול המפגע, והתשתית המסוכנת תיעלם בזמן הקרוב. אבל לטרור של יחידים עוד לא נמצא פתרון. להעצים היום ומחר את הגחלים הרוחשות בקרב קיצונים בציבור הפלסטיני, באמצעות נאומים מתגרים, זה צעד שעלול להתבטא בטרור רצחני.

סקירה של האירועים המתוכננים ליום ירושלים מגלה שהימין השתלט גם על ההיסטוריה הקצרה של שחרור העיר ב-1967. יש סיורים במרכז בגין, במרכז הרב, בגבעת התחמושת, כאילו העיר חוברה לה יחדיו במאי 77' ולא עשר שנים לפני, כאשר ראש הממשלה היה לוי אשכול והמפלגה השלטת הייתה מפא"י.

כנראה שמוסדות השלטון כיום פועלים לפי הנחת עבודה בסיסית לפיה שמאל זה רק בוגדים ולא שלטון שכבש את כל המקומות הקדושים ליהדות ועוד שטחים אסטרטגיים. הימין, כידוע, רק החזיר חלק מהשטחים, אבל מי זוכר. אסור להזכיר את הנתון הזה, כי אזכור כזה שקול לבגידה בציונות המשיחית והדתית. ואם מישהו לא איתם, הוא גם לא קיים.