אז אנחנו נמשיך להיות צודקים, כרגיל. כל העולם ואשתו, ימשיכו לתעב אותנו, אולי כי אנחנו מצליחים, והאמת שהתרגלנו לתיעוב. לנתון אחד אנחנו מתקשים להסתגל: מדוע לא אוהבים אותנו? מדוע כועסים עלינו שאנחנו חוגגים בכיכר רבין, עם “toy”, כאשר 65 ק”מ מהכיכר, מפנים גופות של מחבלים, שאנחנו הורדנו, במוסריות כמובן, שלא תהיה כאן טעות. אהבה, היא שם המשחק.