אין לישראל מותג עוצמתי יותר מחיל האוויר, אולי המוסד. אז בשביל מה היה צריך את השואו הזה? אלא אם כן יתברר שמישהו כאן קיבל ריטיינר מ"לוקהיד מרטין", או לפחות הנחת סלב על החמקן הבא. "נורקין הוא טייס מצוין, הוא כנראה הטייס הכי טוב במזרח התיכון ואולי בעולם, וזה לא נאמר בציניות", אמר השבוע מי שאמר. "בכל הקשור להתנהלות שאינה טיסה, יש לו בעיה".
וברצינות: אסור שרצף ההצלחות הביטחוניות הנדיר והחשוב של השבועות האחרונים יעביר את בחורינו הטובים על דעתם. קו הגבול הדק בין ביטחון עצמי ומקצוענות להתרברבות מיותרת נחצה השבוע. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק, אבל מומלץ לכל העוסקים במלאכה להקדיש חצי שעה לסקירה מהירה של עיתונים מהמחצית השנייה של 1967, עם אלבומי הניצחון וההצהרות הבומבסטיות והאמונה שהנה קמה לה מעצמת־על עולמית בלתי מנוצחת על גדות הירקון. איך זה נגמר, כולם יודעים.
מה שיפה אצל נתניהו זה שהוא זורם ונעלם, כי הוא מקפיד שתמיד יהיה איזשהו שכפ"ץ רב עוצמה בינו לבין הוויתורים. או שזה מלכו, או שזה בכלל נייר אמריקאי, או שזה ניסוי אקדמי. בניגוד לראשי ממשלה אמיצים באמת ששמו הצעות אמיתיות (אהוד ברק, אהוד אולמרט), נתניהו הוא הרואה ואינו נראה. הוא הולך עם ומרגיש בלי. הוא מצליח גם לתמרן את שאר העולם ולשמור על הבייס באותו מהלך, על אותה בלטה. וזה מצליח לו. הוא אומנם לא מקבל את הדיווידנד הבינלאומי כי לא מאמינים לו, אבל הוא שומר על הבייס. זה יותר חשוב, כמובן. עם דיווידנד בינלאומי אי אפשר ללכת למכולת.
התרעות פיקוד העורף