מנכ"ל האוצר השתדל ככל יכולתו להכיל את האירוע, אף על פי שהפעילים לחצו והתפרצו לדבריו. באב"ד הצדיק את טענותיהם וגילה כי האוצר מצוי בדילמה קשה בנוגע לפטור ממע"מ עד 75 דולר בקניות אונליין. “הדבר הנכון לעשות הוא לבטל את הפטור ולתת לכולם להתחרות באופן שווה", אמר, “אבסורד שיצרן ישראלי משלם 17% מע"מ והסיני לא. במו ידינו אנחנו עושים מעין סוג של BDS לעצמנו ואפליה שהיא לא נכונה". מילים כדורבנות. אלא שבאב"ד צריך למסור את המלצתו לשר האוצר, שהוא עצמו מתנגד בתוקף לביטול הפטור. אגב, גם מנהל רשות המסים בעד ביטול הפטור, אבל עד כה הוא שותק.
התקווה הייתה שריבוי הדוחות והיציאה לסוף השבוע יסיטו את תשומת הלב מהתוצאות. אבל במרבית המקרים הסיבה לתוצאות היא גורמים חד־פעמיים. פרסום הדוחות חושף את המשקיעים לעודף מידע, ומרוב כוונות טובות לגילוי מרבי משיגים את ההפך. שטף האינפורמציה לא רק מיותר אלא אף עלול להטעות את המשקיעים. אירועים חד־פעמיים באופיים, כמו הפרשות לפיצויים, מחיקות, רווחי שערוך או תביעות, מאפילים על הפעילות העסקית הבסיסית.
מי שקנה לפני כמה חודשים מניות של הראל, מנורה או מגדל ומתלבט אם לרוץ למכור אותן, כדאי שיחשוב פעמיים. לפי העליות בבורסה באפריל־מאי, סביר שהענף יתאושש ויעבור ברבעון השני לרווח. אז בשביל מה לשגע את המשקיעים? האם לא עדיף לדלג על הדוחות הרבעוניים ולהותיר אותנו רק עם הדוחות החצי־שנתיים והשנתיים? הרי אם בין לבין קרה משהו דרמטי, קיימים הדוחות המיידיים המספקים למשקיעים מידע על האירועים החריגים.
לדבריה, לאחר שהטיפול בקרנות הפנסיה המוזלות (“ברירת מחדל") הוצא מחוק ההסדרים להליך חקיקה רגיל, החליטה המפקחת להתעלם מהכנסת ולפרסם חוזר שעקף את התהליך הפרלמנטרי. “למפקחת יש סמכויות מטורפות, אבל לא כל החוכמה מצויה אצלה. בנושאים מסוימים הכנסת חייבת להתערב", אומרת קורן.
“סוגיית שכר הבכירים היוותה שינוי משמעותי בבנקים בעקבות ביקורת נוקבת שהושמעה ושפגעה באמון הציבור בבנקים. לא היינו מעורבים בקביעת רף מגבלות השכר. עדיין מוקדם להעריך את השפעת מגבלות השכר על הבנקים. יש חברות לא פיננסיות המשלמות שכר גבוה בהרבה, אבל למרות זאת בטווח הקצר רואים התעניינות של אנשי מקצוע בעבודה בבנקים. השאלה שהעלית היא במקומה. ייתכן שיש כאן עיוות, כי לפעמים זה לא נראה סביר שהכפוף ירוויח יותר מהממונה. אחד ההסברים לשכר הגבוה של הכפופים הוא עלויות המחיה הגבוהות בחו"ל המגולמות בתוך השכר".
“קשה מאוד להעריך את השפעת הרפורמות בבנקאות ובפיננסים. ייתכן שהמחירים באמת יירדו, אך באותה מידה אפשרי שהם יעלו. כשקיימת תחרות, המחירים נלחצים בדרך כלל כלפי מטה. מצד שני, כשיש עלייה במינוף הפיננסי, תופעה של גידול באשראי הצרכני - שממנה אני מזהירה - ומתן הקלות רגולטוריות ומשפטיות לגופים הפושטים את הרגל, הסיכון עולה. כשזה קורה, גובר הלחץ להגדלת הריבית והעמלות. בשלב זה קשה להתנבא מה יקרה".