נתחיל בשורה התחתונה: אין סיבה להתרגש וגם לא להיסחף לתגובות של זעם. נכון, מבחינת ישראל, אין ספק שעצרת חירום של מליאת האו”ם היא אירוע מרגיז, מעצבן ומתסכל. אבל באותה מידה הוא גם חסר משמעות מעשית, ואין לו שום השפעה ממשית בשטח. אפשר לדווח מראש על מהלך העצרת וגם להסתכן בחיזוי תוצאותיו. כבר היינו בסרט הזה.

אפשר להניח ששוב יישמעו נאומים מתלהמים נגד ישראל, ואלה יכללו גינויים גורפים והאשמות קשות. הנושא הנידון הפעם הוא - בלשון הבקשה הפלסטינית לכינוס החירום - “השימוש בכוח מופרז נגד פלסטינים”. גם נציגי מדינות ידידותיות לישראל, או נציגי ארצות הבוחנות את הסכסוך בעיניים מציאותיות, ויש לא מעט כאלה במרכז האו”ם, לא יוכלו שלא להתריע נגד מה שבדיווחי אמצעי התקשורת בעולם מוגדר כירי באזרחים מפגינים.

לכן צפוי שתוצאות ההצבעה על החלטת גינוי לישראל יהיו פחות או יותר דומות לתוצאות ההצבעה בעצרת נגד העברת השגרירות האמריקאית לירושלים. כ־130 הצביעו בעד החלטה נגד העברה, 35 נמנעו ו־9 הצביעו נגד. זו התוצאה של רוב אוטומטי באו”ם נגד ישראל.



אומנם שגרירת ארה”ב באו”ם ניקי היילי כבר מנסחת נאום הגנה חוצב להבות שיגנה את הארגון העולמי על חד צדדיות ואפליה, אבל הבעיה היא שבעצרת הכללית אין לאף מדינה זכות וטו לסיכול הצעות החלטה.

לישראל תהיה בעיה אם יאושר סעיף שיתבע לחקור את האירועים בעזה. כוויית העלתה כבר יוזמה כזו במועצת הביטחון, אך היא סוכלה בווטו אמריקאי. במקרה זה יהיה על ישראל להחליט אם להחרים ועדת חקירה מטעם האו”ם או לשתף עימה פעולה. אך גם מצב כזה איננו חדש לישראל. בכל מקרה, יוזמת הפלסטינים לכינוס החירום היא שגיאה ומחדל שההנהגה הפלסטינית חוזרת עליהם בדבקות טיפשית ובעיוורון פוליטי.

החלטת גינוי לישראל תעניק לפלסטינים לא יותר מרגע של סיפוק ושביעות רצון. אבל למחרת יתברר להם שוב שהאו”ם איננו המקום המתאים למאמץ לחידוש ההידברות ואיננו המסגרת ההולמת - בוודאי שלא המעשית - למאמץ שמטרתו לקדם פתרון מדיני לסכסוך. נאום בכייני של נציג הפלסטינים ריאד מנסור, השתלחות אנטי־ישראלית של שגריר ונצואלה והתבטאות מאוזנת של שגריר מערבי, לא רק שאינם תורמים מאומה לקידום תהליך שלום, אלא קוברים עמוק יותר כל סיכוי לקידום כזה.

ובכל זאת, אם ישראל צריכה להפיק לקח כלשהו מכינוס חירום שכזה, הרי הוא שמעמדה העולמי איננו תלוי במספר השגרירויות הזרות בירושלים, ושההתמכרות לידידות של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ איננה תשובה לבעיותיה בתחום המדיני.