כשהנשיא טראמפ החליט להסתלק מהאמנה הבינלאומית למזג האוויר, כשגמר אומר לפרק את הסכם הגרעין עם איראן וכשיזם את המפגש ההיסטורי עם שליט קוריאה הצפונית קים ג'ונג־און, לא עלה בדעתו לדווח מראש על מהלכים תקדימיים ודרסטיים אלה למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.
מעניין אם קושנר וגרינבלט דיווחו מראש לטראמפ על כוונתם להיפגש עם גוטרש או שעשו זאת באופן עצמאי, בלי ידיעתו המוקדמת של הנשיא. כי מעבר לבוז שמפגין טראמפ כלפי האו"ם, היום יש לו יועץ לענייני ביטחון לאומי, ג'ון בולטון, שכיהן בעבר כשגריר באו"ם וידוע בהתבטאויות הגסות והמעליבות שהשמיע נגד ארגון זה (למשל: "אם יקצצו מבניין האו"ם עשר קומות, איש לא ירגיש בכך").
לפי דיווחים המתפרסמים באחרונה, תוכנית השלום של הבית הלבן כוללת פרמטרים והצעות שישראל מאוד לא תאהב. אבל אם מעצבי התוכנית ומנסחיה, קושנר וגרינבלט, מבקשים מראש את תמיכת האו"ם בתוכנית, מבחינת ישראל המשמעות היא חמורה. ממעורבות של הארגון העולמי ומנוכחות של נציגיו, אפילו כגורם לא מרכזי במאמצי תיווך וקידום פתרון מדיני לסכסוך, לא יכול לצאת משהו טוב ומועיל לישראל.
וכמו לפי תזמון מוקדם, נודע כי צרפת ושוודיה לוחצות על מזכ"ל האו"ם לפרסם דוח כתוב ומתועד על יישומה של החלטה 2334 שאושרה במועצת הביטחון ושקבעה כי ההתיישבות היהודית ביו"ש וברמת הגולן היא הפרה של החוק הבינלאומי. זאת ההחלטה המפורסמת שהנשיא לשעבר ברק אובמה הורה לא להטיל עליה וטו אמריקאי.
למרות ההצהרות היפות של ראש הממשלה נתניהו על מעמדה החזק של ישראל בזירה העולמית, באו"ם מעמדה של ישראל לא השתפר כלל. היא עדיין מהווה יעד לגינויים, להחלטות חד־צדדיות ולאפליה בקרב הרוב הגדול של הארצות החברות בו. אם קושנר וגרינבלט מחפשים תמיכה, הבנה והכרה בזירת האו"ם, זאת הוכחה נוספת שאין לשניהם שום ניסיון דיפלומטי ושום ידע מדיני.