כמעט שבוע עבר מסבב ההסלמה האחרון ברצועת עזה, כאשר לאחר תקיפות צה”ל ברצועה בתגובה להמשך טרור העפיפונים ירה חמאס כמעט 50 רקטות ופצצות מרגמה. מאז ההסלמה הזו שמר צה”ל על איפוק, ועל אף המשך טרור העפיפונים, נמנע מלתקוף מטרות תשתית של חמאס ברצועת עזה. אפשר להעריך שמדובר בניסיון שלא להגיע להסלמה נוספת שעלולה לגרור עימות חריף.
אך בימים האחרונים אין שינוי בשטח, וטרור האש משתולל בדרום. התעשיות הביטחוניות אומנם האיצו את תהליכי הפיתוח והניסוי במערכות חדשות, אך על אף ההתקדמות, עדיין אין פתרונות בשלים לבעיה.
על רקע הביקורת כלפי מדיניות התגובה של צה”ל והלחץ הגובר במערכת הפוליטית, להודעה של דובר צה”ל אתמול, שחושפת כי טרור העפיפונים מבוצע מתחילתו ועד סופו על ידי חמאס, יש משמעות מבצעית. על פניו, אין מדובר רק במילים שמופרחות לאוויר.
השינוי שהוחלט עליו אתמול, מעבר לחשיפת הדרך שבה מתבצע טרור העפיפונים - הפיקוד והשליטה, הדרך שבה מפעילים מפקדי חמאס את פעילי השטח באספקת חומרי הנפץ, בניית העפיפונים והשיגור שלהם - אינו סמנטי ולא נועד רק לצורכי הסברה. למעשה, הוא מכשיר את הקרקע לתקיפה של חוליות טרור שמשגרות את העפיפונים, אבל גם מחייב את צה”ל לפעול צבאית בהתאם.
אין זה אומר שמרגע זה, כל מי שישגר עפיפונים או בלוני נפץ ייפגע על ידי כלי טיס. גם בנושא הזה אפשר להניח שצה”ל יפעיל שיקולים נוספים וימתין להזדמנות מבצעית נוחה. ובכל זאת, בהודעה של אתמול, צה”ל מסמן לחמאס שתקופת האיפוק הסתיימה ושהכתובת היא אחת - חמאס. גם חשיפת השמות והתמונות של אנשי חמאס המעורבים בטרור העפיפונים נועדה להגביר את הלחץ ולאותת גם על אפשרות של פגיעה בהם.