ההיסטוריה של הקטסטרופות: החוק הפולני, שאיים להפעיל סנקציות פליליות על מי שינסה (על אדמת פולין) להאשים את הפולנים בפשעי השואה, היה ציון דרך בהיסטוריה של הקטסטרופות של עם ישראל והיהודים באשר הם. חוק שעצם אישורו בפרלמנט הפולני איים על אושיות קיומה של המדינה היהודית ועל עתידו של עם הנצח. חוק שאמור היה למנוע מאיתנו, לו נקלענו בטעות לחוצות קרקוב או לפרברי לבוב, להאשים את הפולנים ברצח עמנו. שומו שמיים! עד כדי כך זה היה איום ונורא, שראש הממשלה הסכים לבזות את זכר קורבנות השואה ואת הציווי שהשאירו לנו ולצאת בהצהרה משותפת יחד עם ראש הממשלה הפולני. 
ההצהרה, במילים אחדות, הופכת את הפולנים כולם לחסידי אומות העולם. רוב השואה הם בכלל היו לטובתנו ועסקו, בהמוניהם, בהצלתנו. חובבי ציון אלה הקריבו את עצמם בסיטונות כדי להציל נפש יהודי, וכל מי שאומר או חושב אחרת, מסתבך עם מתאוש מורביצקי וביבי נתניהו. ראו הוזהרתם. טוב עשה נפתלי בנט, גם אם איחר בכמה ימים, שיצא להתקפה נגד ההצהרה המשותפת של ראשי הממשלות של ישראל ופולין, שפורסמה אתמול גם בעיתונים בישראל.

המאמץ של ממשלת הימין הלאומני הפולנית להפוך בדיעבד את מאות אלפי היהודים שנרצחו בידי פולנים במהלך המלחמה לקוריוז, מקבל גושפנקא מראש ממשלת ישראל. נכון, היו חסידי אומות עולם פולנים, אבל היו הרבה יותר רוצחי יהודים ומסגירי יהודים פולנים. עכשיו, ממרחק של 70 שנה, המעטים הפכו לרבים, והרבים התמעטו למתי מעט. מדובר בבושה. ככה פשוט. טוב שיש אצלנו, גם מתוך הממשלה, מי שיוצאים נגדה ועושים צדק וסדר היסטורי עם העובדות. 
מעניין מה קרה להצהרותיו של נתניהו ש"עדיף שלא יהיה הסכם בכלל, מאשר הסכם רע". הם נאמרו באשר להסכם הגרעין של המעצמות עם איראן. ההצהרה הזו נכונה גם למקרה שלפנינו, וביתר שאת, כי אין תוכנית גרעין פולנית שצריך לעצור בדחיפות. עדיף שהחוק הפולני היה נשאר בתוקף (אין לו שום אפקט עלינו), מאשר הכביסה הפומבית שהעניקה ישראל לכביסה המלוכלכת של הפולנים.

כמה אופייני שבדיוק השבוע שיגרה אותה ממשלה פולנית התקפה משולבת על בית המשפט העליון של פולין, במאמץ להשתלט עליו ולהכפיף אותו לציווי השלטון. מי שזה מזכיר לו משהו, נזכר על אחריותו. ובאותו יום ממש, מתברר על פי מחקר בינלאומי שהדמוקרטיה הישראלית הורדה בדרגה מ"דמוקרטיה ליברלית" למעמד של "דמוקרטיה אלקטורלית". כלומר, אנחנו עדיין דמוקרטיה, אבל בעיקר סמנטית. יש בחירות, זה נכון, אבל האיזונים והבלמים מתרופפים, הממשלה משתלטת על שומרי הסף, כוחן של הרשויות האחרות נשחק, חופש הביטוי בסכנה, התקשורת במצור.

מזכיר לכם משהו? ארדואן, מישהו? או פולין? על אחריותכם בלבד. כי בעוד כמה ימים מגיע לכאן עוד חבר ותיק של נתניהו, ויקטור אורבן שמו. ראש ממשלת הונגריה. כן, ניחשתם נכון: ימני, לאומן, שפועל ללא לאות לריסוק המוסדות האזרחיים בהונגריה, הגבלת התקשורת, ריסון בתי המשפט והחלשת החברה האזרחית. תמיד רצינו להיות חלק מאירופה, לא? אז אנחנו בחברה טובה.

הטור המלא של בן כספית ב"מעריב-סופהשבוע"