עבור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פסגת ראשי המדינות חברות נאט"ו בבריסל היא תחנה בדרכו למוסקבה לפגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אבל את השתתפותו בכנס ראשי הברית הצבאית הצפון אטלנטית פתח טראמפ בהתקפה בוטה נגד גרמניה. טראמפ, שנוסע לקרמלין למפגש התרפסות בפני פוטין, האשים את הקנצלרית אנגלה מרקל שהיא "שבויה של רוסיה". דוגמה קלאסית של הביטוי "הפוסל  במומו פוסל".

אבל ההשתלחות במרקל, המנהיגה המוכרת של אירופה, לא הפתיעה איש. טראמפ מגיע לכינוסי פיסגה של מנהיגים עולמיים בשאיפה מוצהרת ומתריסה להבהיר ש"אמריקה תחילה". כשהוא עוזב, התגובה שהוא משאיר בקרב המנהיגים היא ש"אמריקה גסה". זה קרה בפסגת מנהיגי הגי'־7 שהתקיימה בקנדה בחודש שעבר, שטראמפ פרש ממנה זועם וסרב לחתום על ההצהרה המשותפת. זה מה שצפוי לקרות כשהוא ימריא מבריסל בתום פסגת ראשי החברות בנאט"ו.
 

כנשיא מעצמה שהיא גם חברה מרכזית בנאט"ו, תביעתו של טראמפ לראשי הארצות המרכזיות החברות בברית להגדיל את השתתפותן הכספית באחזקת הארגון ובמימון תיפקודו היא תביעה לגיטימית. עם זאת, הנשיא לשעבר ברק אובמה כבר השיג בזמנו העלאה משמעותית בהשתתפותן. אבל הנשיא טראמפ משתתף בפיסגת נאט"ו הנוכחית כמי שבז ומזלזל בקיום הארגון. כבר בפיסגת הג'י־7 בקנדה הגדיר טראמפ את נאט"ו כ"גרוע יותר מ־"נפטה" (הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה) וטען שהארגון "מיושן ועבר זמנו". 
 



הסיוט הגדול של חברות נאט"ו הוא שטראמפ יתנה את הסכמתו לסעיף 5 באמנת הארגון – סעיף שלפיו התקפה על מדינה חברה היא התקפה על כל החברות - בהחלטת החברות להגדלה משמעותית ביותר של השתתפותן בתקציב הארגון. אז לשם מה בכלל טראמפ בכל זאת החליט לבוא לפסגה? שאל השבועון "אקונומיסט". התשובה היא שהנשיא כנראה משוכנע שיצליח להשיג הסכמה של החברות המרכזיות להגדיל שוב את השתתפותן הכספית בתקציב הארגון, ואז יצייץ בטוויטר, "ניצחתי. נאט"ו נכנע לי". אתמול אמר לי דיפלומט מערבי בכיר בניו יורק: "במריבה עם טראמפ, יותר נעים ויותר מכובד להיות הצד המפסיד".