אהוד חביבי, קראתי את הקינה שנשאת ב"קתדרה". בחרון נבואי אתה צופה שחורות למדינת ישראל ומזהה באורח מדויק את הרעים. WELCOME TO THE CLUB. דבריך נכוחים וראויים. בלי להתחכם יותר מדי, המצב הנורא כיום הוא פרי ישיר של מדיניות שאותה שירת ולה תרמת עשרות שנים. זהו הסיפור הבעייתי של הדור שהתגייס אחרי מלחמת השחרור להגן על מדינה מאוימת, ולא השכיל להבין מתי האיום הקיומי שדעך הפך לכלי משחית פוליטי. טוב, במקום שחוזרים בתשובה עומדים וגו', מה שאני מציע לך הוא לקחת את הטקסטים שלך, שמגיעים מנהמת לב מורתח, ולהפוך אותם לנשק פוליטי אמיתי.

לא די להזהיר מפני "תנועות שסגדו לקסמו האפל של הצירוף 'גזע, דם ואדמה'" או לזהות את "החור השחור של לאומנות אפלה, משיחית, שם פועלים כוחות המעקמים את המרחב ־ זמן", כפי שיפה אמרת. המציאות מחייבת התייחסות קצת יותר ספציפית, ואני בהחלט מוכן לעזור לך לזהות אותה, באמצעות חמישה נושאים שהם שלב חיוני במעבר בין קינה לזיהוי מטרות ופגיעה מדויקת.

- להסיר מיד את המצור על עזה ולשבת ישירות עם חמאס.

- לדבר עם אבו מאזן על חזרה ל־67', לא כולל גושי ההתנחלות פלוס חילופי שטחים.

- לומר בגלוי שיש להוריד התנחלויות לצורך הסדר.

- לומר בגלוי שמי שדוגל בקידום מדינת הלכה בכל השטח שנכבש בששת הימים הוא אויבה של מדינת ישראל דמוקרטית וליברלית.

- להתנגד לחוק הלאום ולשאר חוקי דת־גזע ברמה של תגובה יומיומית לכל חוק בזמנו.

החמישייה הזו היא עסקת חבילה. קח הכל או שכח מהכל (חשבתי לכתוב באנגלית, אולי היית משתכנע ביתר קלות), כי מדובר בנשק. לא הרכבת את כל החלקים, לא יהרוג. ומי יודע, אם תאמץ את חמשת הדיברות האלה, אולי עוד נמצא אותך עומד בקרן הרחובות שאול המלך־אבן גבירול ומנופף בדגל ישראל. בתקווה שלא מדובר בישראל היום אלא בישראל מחר. אתה כמובן יכול לדחות את ההצעה ולהישאר בלהקת המקוננות יחד עם כל החברים הטובים (באמת) ששירתו עשרות שנים ופתאום גילו שהם פטריוטים שימושיים של הימין המשיחי.

אהוד חביבי (סליחה על הפמיליאריות, אבל ככה זה אצלנו בקיבוץ של פעם), מבחינתי, אתה כישלון אישי שלי. מספר פעמים ניסיתי לגרור אותך מחוץ למעטפת ה(יעני) ממלכתית ונכשלתי. אני מניח שגם הטקסט הזה ינחל כישלון נוסף כרבים אחרים כמותו ולפניך. אני גם לא ממש משוכנע שאתה יכול לשנות את המצב ברמה האישית, כלומר להשתלב בבחירות הבאות שיהיו על רקע של דמוגרפיה דוהרת וימין נחוש, עתיר משאבים וציבור מסומם. בייחוד כאשר הגייסות שלנו הם שמאל משותק מנומנם ואדיש. אבל נדמה שזו אולי שעת החסד האחרונה, לפני שנחטוף את מכת החסד הסופית, בתקווה שלא נגיע למצב שרק קטסטרופה תזיז מימין לשמאל 10 מנדטים מבועתים, זועמים ואבלים.

מבחן האופי

הסיבה שהניעה אותי לפנות אליך הייתה המקום שבו זיהית את דב ליאור כראש הנחש שמקשקש בקואליציה, בממשלה ובראש הממשלה - מה שלפיד וגבאי, העתקי פחם חיוורים של פטריוטיזם פח, לא עשו מעולם. ככל הידוע לי, גם אין לך כיפה בשלוף. דא עקא, לפיד וגבאי כיום הם הריאל פוליטיק, והם צועדים כל הדרך אל הקלפי היישר לחיבוק החמים והדביק של זרועות התמנון המשיחי. ואם אלה הם ראשי המחנות שאמורים למנוע את ההידרדרות לתהום, אזי מבחינתי לפחות אני מעדיף לקפוץ לבד.

במציאות הדפוקה של קרב תדמיות, השמאל זקוק לבן יונה (יונת השלום כמובן) קשוח מול הרפיסות האישית של נתניהו. גם אם מטבעך אינך כזה, במיטבך כלומר במירעך אתה יודע להביט דרך אנשים, והסיבה היחידה לתמוך בך היא האופי המחורבן שלך. להבנתי ולמיטב ידיעתי הדלה יש לך (עדיין?) היכולת והמנטליות לצפצף על כל העולם - כלומר להתמודד מול המתנחלים ראש בראש. כל מי שהיה בסביבה ביממה שבה ניהלת סולו את היציאה מלבנון יודע שיש לך את זה.

נדמה שהמצב כיום גרוע עד כדי כך שלא מעט מטהרני ברק שסובבו אותך על הגריל מוכנים להוריד אותך ממנו מסיבה פשוטה: אם בוחנים את השמאל בטלסקופ או במיקרוסקופ, רואים שממה מנהיגותית וכמה תקוות בוסר שרוקעות ברגליהן לפני המגרסה. בלית ברירה הם רואים גם אותך, שארית הפליטה שנותרה מאז הרגו את רבין. אתה עדיין חשוד בתעתועים נוסח "בהיעדר אפשרות מיידית להסדר, להתגרש מהפלסטינים". כפי שאמרת בקתדרה, אבל בהנחה שאתה כבר ילד גדול ובידיעה שלמדנו כולנו שבלי הסכם שום דבר לא יזוז כאן, אני מניח שזו אחת מאותן אמירות שאמורות להשאיר אותך בחיים (הפוליטיים) לפני הטיפול בשורש כל הרע שקורה כיום.

אני בעיקר מקווה שאתה זוכר שכל מהלך אמיתי שייעשה להתרת הפלונטר הנוכחי אמור להתחיל בהתנחלויות, וגם ירושלים המזרחית היא סוג של התנחלות. המהלך הזה אמור להיעשות באבחה ההיא שהתירה באחת את הקשר הגורדי בדומה לירידה מלבנון. השמאל הפוליטי כיום הוא כל מי שהקואליציה הימנית לא מוכנה לשבת איתו (נתניהו מדבר על חזרה לקואליציה הנוכחית אחרי הבחירות), והדרך היחידה להציב אלטרנטיבה היא ללכת בגוש אחד עם מנהיג אחד. הערבים יגיעו אחר כך, וכך נהג יצחק רבין.

השאלה היא אם ניתן לחבר ולהתחבר ואם אתה האיש. לא יודע. אריק שרון היה פרסונה נון גראטה שנבעט אחרי מלחמת לבנון, כולל כתם ה"רוצח" מסברה ושתילה. איכשהו כשנוצר ואקום מנהיגותי ופוליטי שרון נדחף, דחף והתברג לראשות הממשלה. הלקח להיום הוא שאת דרכו הפוליטית החל כמאכער, כמתווך בין מפלגות הימין, ובעצם כך יצר את הליכוד. אני מקווה שאתה זוכר איך מתחמנים את ההסרחות הקטנות שבלעדיהן לא תופרים דילים מסוג זה, וזה לא יקרה אלא אם אתה עצמך תתחיל לקושש בגלוי תמיכה פעילה בפנים ובחוץ נוסח שרון.

ילך? לא יודע. מקסימום תחטוף מקלחת בוץ, בתקווה שלא תחטוף כדור. שאלתי אותך כמה פעמים עד כמה החשש לחטוף כדור הוא שיקול בהחלטות מהסוג הנפיץ. משכת כתף ותקעת עוד פעם את מרקוס אורליוס עם ה"מה שיקרה אמור לקרות" או משהו כזה. אז גם מה שיקרה ואמור לקרות זקוק לפעמים לליטוף בלחי או בעיטה בתחת. אז רוץ, אהוד חביבי, רוץ.

שלך, רן אדליסט

נ.ב. תוריד את הזקן. דאעש כבר לא באופנה, ואתה לא צ'ה גווארה.

tguvot@maariv.co.il

מכתב גלוי לאהוד ברק: הורד את הזקן - ורוץ

אתה יכול להישאר ביציע עם להקת המקוננות, או להציע אלטרנטיבה אמיתית לשלטון הימין – רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. השמאל זקוק לבן יונה קשוח מול הרפיסות האישית של נתניהו