השבוע חזינו במלוא עוצמתו ונבזותו של טרור מסוג מסוים, לא אלים יש לומר. הכוונה למעלליה של השדולה הפמיניסטית, בסיועה של מרבית התקשורת, כלפי קורבנה האחרון, ח"כ איתן ברושי. אישה פלונית הלינה בעילום שם כי לפני כ־15 שנה הוא הטריד אותה מינית, וזאת כאשר היו לבד במעלית. ברושי מכחיש כי אי־פעם היה מעורב באירוע כגון דא. בעקבות "כתב האישום" קיימו לו "משפט" שנמשך פחות מדקה, ובסיומו הרשיעו אותו. בו־זמנית גם דנו אותו למוות פוליטי, בכך שגזרו בעזות מצח חסרת מעצורים כי עליו לפרוש מהכנסת ולהסתלק מהחיים הציבוריים.

את כל זאת עוללו שלוש הח"כיות - כשהן יחד עם ח"כ יוסף יונה הסמן השמאלני הקיצוני בעבודה - מבלי שעלה בדעתן לפנות אל ברושי, חבר סיעתן, כדי לברר את גרסתו. חמורה ביותר הינה התנהלות יחימוביץ', שאין זו הפעם הראשונה שבה היא ממהרת לחרוץ דין לשבט בנסיבות כגון אלה. כך בפרשת קצב, מיד כשזו פרצה לתקשורת עקב עדותה של "א' מלשכת הנשיא", הזדרזה יחימוביץ' להכריז כי אין לה צל של ספק כי מדובר בתלונת אמת וכי טענתה של א', שלפיה נאנסה פעמיים על ידי קצב, הינה אמינה במאת האחוזים. כידוע, הפרקליטות - חרף רדיפתה חסרת המעצורים את קצב - הודיעה לפרקליטיו כי החליטה שלא להגיש כתב אישום בעניין זה, עקב חוסר אמינות של המתלוננת. למותר יהיה להכביר מילים כי יחימוביץ', לא זו בלבד שכלל לא העלתה על דעתה להתנצל, אלא, כפי שאופייני לשדולה הפמיניסטית, אף לא טרחה להודות בטעותה המחפירה.

יש להדגיש כי הפרסום המכפיש והאנונימי בעניינו של ברושי בלתי ראוי לאמון כלשהו על פניו. עקרון יסוד בדיני הראיות הוא כי "עדות כבושה" - היינו, עדות שלא נמסרה בהזדמנות הראשונה - קל וחומר כשמדובר בעדות שנכבשה במשך 15 שנה, וזאת ללא כל הסבר מדוע נכבשה במשך זמן כה רב, הינה בלתי אמינה על פניה, ועל יסודה לא ניתן לקבוע שום ממצא מפליל. בעקבות הכחשותיו של ברושי, הזדרזה אחת מזרועות השדולה - קרי, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית - להוציא הודעה שלפיה יש בידה מידעים על מקרים נוספים כביכול של "הטרדות מיניות" שביצע ברושי. כל זאת בלי להוסיף פיסת מידע נוספת. 



הנה כי כן, שיטת הפעולה של השדולה הפמיניסטית הינה סיכול ממוקד לפוליטיקאים ו/או ידוענים בעלי עמדות משפיעות, בגין "הטרדות מיניות" נטולות כתובת. הסיכול מתבצע על ידי התנהלות דוחה ונטולת רסן באמצעי התקשורת - שלרוב משתפים פעולה בהתלהבות - והכל אך ורק על יסוד עצם הפרסום בדבר ההטרדה המינית, וזאת גם אם מדובר בהטרדה מינית שאינה חמורה, שלא לומר כזאת שבגינה לא הוגשה תלונה למשטרה, ולכן אין כל דרך לבדוק את אמינות הפרסומים. 

הכחשותיו של הקורבן התורן אינן מותירות כל רושם על ממוקדי הסיכול הממוקד. בנסיבות שכאלה, ברוב המכריע של המקרים, הקורבן האומלל נכנע. אחרי ככלות הכל, אין זו משאת נפשו של אדם מן היישוב, קל וחומר ח"כ או שר, להיות "מרוח" מדי יום על דפי העיתון בצמוד ל"תואר" עבריין מין. עניינו של הח"כ בדימוס, ינון מגל, הינו בבחינת המעט מאוד המחזיק את המרובה מאוד.

בורותו של יו"ר

באופן בלתי מפתיע, בעקבות טירוף המערכות שנוצר עקב הפעולה המשולבת של השדולה הפמיניסטית והתקשורת, שני מנהיגי המחנ"צ, היו"ר ההמונאי (פופוליסט בלעז) וראשת האופוזיציה הטרייה, ציפורה שפיצר, הצטרפו למחול השדים. הראשון פלט מפיו הודעה הזויה בנוסח בולשביקי ולפיה "אין לעברייני מין מקום ברחוב או בכנסת" - "פסק דין" מרשיע וחמור בתוכנו אף מזה שיצא תחת ידיהן של הח"כיות. הללו הסתפקו בכך שפסקו שעל ברושי להסתלק מכל פעילות ציבורית, ואילו יו"ר העבודה בסכלותו כי רבה גם שלח אותו לרצות מאסר מאחורי סורג ובריח, בקובעו שמקומו אינו אפילו "ברחוב". הכל, בלי להחליף מילה עם ברושי עצמו. 

ציפורה שפיצר, שותפתו של גבאי להנהגת המחנ"צ, פסקה כי יש לגלות "אפס סובלנות לתקיפה מינית" ולכן: "אין לברושי מקום ברשימה בכנסת". הודעות אלה אין בהן דבר כדי להראות שח"כ ברושי הינו "עבריין מין", כקביעתם החצופה. אולם יש בהן כדי ללמד על אפסות יושרתם ובורותם הגמורה בכל הנוגע להתנהלות כלפי כל אדם באשר הוא, במיוחד כאשר מדובר בח"כ מן השורה המוצא את עצמו מול פרסום אנונימי מכפיש. אין תרחיש החייב להדיר שינה מעינינו יותר מזה שבו הצמד לא חמד הזה יאחז בהגה הנהגת המדינה, תרחיש שלמזלנו סיכוייו להתממש הינם כסיכוייו של אבו מאזן להביא לקבלתה של הרש"פ כמדינה חברה באו"ם.

עושה רושם, וטוב שכך, שח"כ ברושי אינו אחוז אימה, חרף מסע השיסוי המביש, והוא מתכוון להשיב מלחמה שערה ולעמוד על חפותו. בסיוע פרקליטו, הגיש ברושי ביום רביעי תביעת לשון הרע בראש ובראשונה נגד מנהיגו הרופס והכושל, שספק אם יוכל להעמיד הגנה של ממש מולה. הכיצד יוכל להוכיח שברושי הוא עבריין מין? פרסום אנונימי ושקרי על פניו הוא אכן ראיה אמינה ומרשיעה ב"בית הדין" של השדולה הפמיניסטית, אולם אין בו ולו אבק ראיה בבית המשפט. 

עניינים נוספים המאפיינים את התנהלותה של השדולה הפמיניסטית נעוצים בהעלמת עין מהשפלתן של נשים ערביות בישראל והשתקת תלונות על הטרדות מיניות בארגוני השמאל הקיצוני על ידי פעילים ערבים כלפי נשים יהודיות.

הניסיון מלמד, הן בארץ והן בעולם, כי מי שלא נרתע ממסע הכפשות על יסוד תלונות שנכבשו במשך שנים ארוכות, בין שהן אנונימיות ובין שאינן כאלה, בסופו של דבר שערה משערות ראשו אינה נופלת.

אך לאחרונה ח"כ סלומינסקי מן הבית היהודי מצא את עצמו מול מסע הכפשות אנונימי שאומץ מיידית הן על ידי השדולה, כמו גם על ידי מרבית התקשורת ואף על ידי שורת ח"כים צמאי סיכול ממוקד ונטולי אבק יושרה. סלומינסקי הבהיר שמדובר בהשמצות שקריות ושאין בכוונתו להתפטר. לגמרי שלא במפתיע, לא הוגשה בעניינו כל תלונה למשטרה, מסע ההכפשות התאדה עם הזמן, וסלומינסקי ממשיך לכהן בכנסת, גם כראש ועדה. כל זאת בניגוד לינון מגל שהתקפל והתפטר מן הכנסת מול מסע השיסוי, אף שגם נגדו לא הוגשה כל תלונה ולא נפתחה חקירה משטרתית.

שני שדרני רדיו מצאו את עצמם לפני מספר חודשים מול מסע השמצות בדבר הטרדות מיניות כביכול. האחד התקפל ונכנע, השני השיב מלחמה ועד היום ממשיך לשדר. באופן לגמרי לא מפתיע, אף אחת מכל אותן "מתלוננות רבות", כגרסתה של הדס שטייף, לא הגיעה למשטרה להגיש תלונה.

בארה"ב, שדרני טלוויזיה, אומנים וחברי קונגרס משני הבתים מצאו את עצמם מסולקים ממשרותיהם עקב פרסומים בתקשורת על הטרדות מיניות. סיכול ממוקד כגון דא, תכנן ה"ניו יורק טיימס" לעשות לדונלד טראמפ כחודש לפני הבחירות, במטרה לאלצו לפרוש מן המרוץ לבית הלבן. אולם טראמפ הכחיש בתוקף את כל פרטי תריסר העלילות שרקם נגדו העיתון השמאלני, ולא זו בלבד שלא התפטר, אלא שבניגוד לתחזיות הוודאיות של תת־תרבות השקר־סקר האמריקאית - ועוד יותר מכך, הישראלית - ניצח ובגדול את הילרי קלינטון.

הנה כי כן, מי שמחליט להיאבק על שמו הטוב ולא להתקפל מול הרשע האנונימי והשקרי לכאורה, יוצא לא אחת וידו על העליונה. יש לאחל לח"כ ברושי שכך יהיה בעניינו.

לבסוף, אין בכל האמור לעיל כדי לקבוע שכל או אף מרבית התלונות על הטרדה או תקיפה מינית הינן כוזבות. אולם אין בכך כדי להצדיק את ההתנהלות המבישה של השדולה הפמיניסטית המאשימה, שופטת, מרשיעה וגוזרת את העונש בטרם התבררו העובדות כנדרש, במיוחד כשנשוא הפרסומים מכחיש בכל תוקף את אמיתותם.

tguvot@maariv.co.il