לאחר שבג"ץ הורה על הריסת מִגרון, עמונה, בתי דריינוף בבית אל, תשעה בתים בעופרה ושכונת נתיב האבות בגוש עציון, חוקקה הכנסת את “חוק ההסדרה". זהו חוק שבא להסדיר את מעמדם של בתים שנבנו בהתיישבות היהודית על אדמות בבעלות ערבית פרטית. לאחר שהחוק התקבל, הוגשו נגדו עתירות, ולפני כשנה הקפיא בג"ץ את החוק, דחף אותו לאיזה פריזר, ומאז אבדו עקבותיו.

ועדת השרים המיוחדת לענייני שמות לא מנוצלים, הבחינה בישיבתה האחרונה, שלא דווחה בתקשורת, כי “הסדרה" הוא מונח נפלא, אשר למרבה הצער אינו נמצא בשימוש בגלל הפעילות החתרנית של עמותות השמאל. על שולחן הממשלה הונחו כמה הצעות לשימוש חוזר במלה מכובסת ונאה זאת. הפתרון צף על השולחן כמעט מיד: הסדרה עם חמאס.

טרור עפיפוני התבערה, בלוני הנפץ וההפגנות האלימות על הגדר חייבו את הממשלה לתגובה חריפה, אך הממשלה מהססת, וחוששת שמא תגובה ראויה כזו תגרום להתלקחות כוללת בדרום. ולפיכך חיפשה הממשלה פתרון שיגרום לערבים להירגע, בלי שישראל תיאלץ לשלם מחיר מדיני ופוליטי כבד מדי.

שליחים באו והלכו. המצרים תיווכו, ראשי חמאס התכנסו בעזה, תוך שישראל ערבה לשלומם ( פעם היינו מחכים בקוצר רוח להזדמנות כזו כדי לפזר אותה בעזרת פצצה של טון). ותוכנית “להסדרה ארוכת טווח" עם חמאס נידונה בישיבת הקבינט ביום א’.

איך מרבעים את המעגל

מכשול משמעותי אחד ניצב בפני שרי ישראל בישיבתם: חמאס ממשיך להחזיק בגופות הדר גולדין ואורון שאול, ובאזרחים ישראלים חיים: אברה מנגיסטו; ושני בדואים, כנראה לוקים בנפשם, שכבר חצו את הגבול לעזה פעמים מספר. משפחות הנעדרים מפעילות לחץ ציבורי על הממשלה שלא להגיע לשום הסכם עם חמאס לפני שיוחזרו יקיריהם. אבל ממשלת ישראל, שאינה רוצה במלחמה בדרום, ומאידך מחפשת דרך להפסיק את טרור ההצתות, חותרת ל"הסדרה", בכל מחיר כמעט. ולפיכך יש צורך להשקיט את המחאה הציבורית על העסקה המתרקמת, ואינה כוללת את גופותיהם של גולדין ושאול ואת אברה מנגיסטו.

אחת הדרכים המבישות ביותר שנעשה בהן שימוש נרחב הוא הפיכתן של משפחות הנעדרים ל"אויבי העם"; כאילו בגללן מאבקן חמאס “מקשיח את עמדותיו". וזאת חרף העובדה הידועה היטב כי המשפחות הבהירו היטב שהן עומדות על כך שלא ישוחררו מחבלים חיים בעסקה כזאת, שיש לגבות מחיר מחמאס על המשך אחזקת הנעדרים, ויש להתנות כל הקלה הומניטרית לרצועה בצעד הומניטרי דומה מצד החמאס. זהבה שאול סיפרה גם שנתניהו הרים עליה את קולו וכינה אותה “שקרנית".

לאה גולדין אישרה את דבריה וסיפרה כי גם משפחת גולדין “ספגה את המנה שלה". שרה נתניהו כינתה את לאה גולדין “כפוית טובה" (כיוון שהעיזה להזמין את שרת המשפטים איילת שקד לאזכרה השנתית לבנה, לפני שנתיים). גורמי צה"ל שצוטטו דיון הקבינט אמרו לכאורה כי רק הקלות הומניטריות יביאו שקט לדרום, והלחץ של משפחות הנעדרים “עלול להביא להידרדרות המצב". מאידך, התחייבו שרי קבינט שונים, וגם מסביבתו של ראש הממשלה הועבר המסר כי “בלי השבת הנעדרים לא תהיה הסדרה".

אז איך מרבעים את המעגל הזה? לא אלמן ישראל. ועדת השרים לענייני שמות לא מנוצלים התכנסה בדחיפות והחליטה שלא להשתמש במלה “הסדרה" להסכם הכניעה שייחתם עם חמאס, ועיקרו - הקלות הומניטריות תמורת הפסקת ההצתות. במקום “הסדרה", ייעשה שוב שימוש במונח “הפסקת אש", אף שהציבור הפך חשדני כלפיו במידה מסוימת, אולי בגלל אזעקות “צבע אדום" תכופות מדי, או סירנות צוותי כיבוי האש בדרום.

ומה השורה התחתונה? כלום. רק המילה “הסדרה" פנויה לשימוש, וממתינה לתורה להיכנס שוב למכבסת המילים הממשלתית.

מכבסת המילים של "ההסדרה" הביטחונית ברצועת עזה

ממשלת ישראל, שאינה רוצה במלחמה, ומאידך מחפשת דרך להפסיק את טרור ההצתות, חותרת ל"הסדרה", בכל מחיר כמעט. אז למה בסוף שוב נעשה שימוש במונח "הפסקת אש"?