כך נראים  פניו של משא ומתן להסדרה. צה"ל יורה בטעות לעבר עמדה של חמאס והורג שניים מאנשיו, שהשתתפו בתרגיל הדגמה לבכירי הארגון. בחלוף יממה חמאס משגר או מאפשר שיגור מטח של מאות רקטות לשדרות וליישובי עוטף עזה. כיפת ברזל נכשלת ומיירטת רק מעטים מהם (זה שנים שקולות בודדים טוענים כי הכיפה אינה יכולה להתמודד עם שיגורים מטווחים קצרים או שזמן מעופם קצר).

התוצאה היא מספר נפגעים ישראלים. ועוד לא דיברנו על המשך שיגור בלוני התבערה. וכל זה קורה כשמשלחת בכירה של חמאס נמצאת בקהיר להמשך הדיונים עם ראש המודיעין המצרי גנרל כאמל עבאס ושליחע האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלדאנוב. חמאס מוכן להודנה ארוכה – הפסקת אש ורגיעה לחמש שנים, תמורת הסרת המצור של ישראל, פתיחה מלאה של מעברי הגבול בכרם שלום ועם מצרים ברפיח, שיקום רציני בתוכניות לטווח קצר וארוך של הרצועה שיכללו אספקה סדירה ורציפה של חשמל, בניית מתקן התפלה, שיפור הביוב והקמת נמלי ים ואוויר בסיני.

תקיפת צה"ל הערב בעזה. צילום: AFP



חמאס גם מוכן שבהסדרה הזו יפתח משא ומתן על החזרת שרידי הגופות של שני חיילי צה"ל והחזרת שני האזרחים. אבל הוא דורש תמורה גבוהה -  שחרור כמה מאות מחבלים, כולל עם דם על הידיים. ישראל, לעומת חמאס, מהססת. לממשלה אין אסטרטגיה. רק טקטיקה. נבחנת גם האפשרות להגיע להסדרה ולהפריד את שאלת השבויים והנעדרים למשא ומתן נפרד. אבל הקבינט מפוצל ואינו מסוגל או אינו רוצה להגיע להחלטה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנתון ללחץ של משפחות הדר גולדין ואורון שאול ואברה מנגיסטו, שתובעים שלא יהיה שום הסכם כל עוד אין עסקת חילופין, פוסח על הסעיפים. זאת למרות שהוא יודע שבהעדר הסדרה, וכשהמצב הופך לקשה מנשוא לתושבי עוטף עזה, הסיכויים למלחמה גבוהים מאוד.


 אולם, נתניהו חושש להפגין מנהיגות. מצד אחד, כמי שנכווה בעסקת שליט הוא אינו מוכן להסכים לעסקת חילופין כואבת שבה תשלם ישראל מחיר גבוה; ומצד שני, הוא חושש להגיד למשפחות וגם לציבור כי האינטרסים האסטרטגיים של ישראל דורשים הסדר - גם בלי פתרון מיידי של בעיית השבויים והנעדרים. לחילופין, בהיעדר נכונות להסדר, עליו לומר את האמת כי לא יהיה מנוס אלא לצאת למבצע צבאי כדי להסיר את טרור התבערה ממאה אלף תושבי עוטף עזה.

אך גם כאן הוא מהסס. נוסיף לכך את העובדה שגם ראש הממשלה וגם שר הביטחון אביגדור ליברמן יודעים שמלחמה ערב בחירות יכולה להובילם לוועדות חקירה או לאובדן השלטון. לכן הם מעדיפים לפסוח על הסעיפים ולנהל את המשבר עם המשך טרור האש, שיגור רקטות ותגובות של חיל האוויר. אלא  שסופה של ההססנות הזו היא שלא תהיה הסדרה והיא תסתיים במלחמה.