אם ההסלמה הנוכחית עם חמאס תתפתח לכדי עוד מלחמה, דבר אחד כבר ברור - בשדרות של ערי המערב יתקיימו צעדות תמיכה ענקיות לטובת חמאס ומטרתו האסטרטגית, חיסול מדינת ישראל. הפעם הצעדות יגמדו את צעדות הענק עד כה.

כבעבר, יותקפו גם יהודים וגם מוסדות יהודיים. כל פעילות פרו־ישראלית או יהודית שתתקיים בפרהסיה תשמש מוקד למתקפות נגד היהודים ותומכיהם. וכפי שהאלימות האנטישמית ב־2014 האפילה על כל מה שקדם לה, גם הפעם, מה שיחוו היהודים ישים את מה שקרה לפני כן בכיס הקטן.

איך אנו יודעים זאת? כי בארבע השנים שחלפו מאז צוק איתן, השמאל במערב הקצין, והאנטישמיות שלו - שמתבטאת בפסילת כל דבר שקשור לישראל - רחבה, קיצונית ואלימה יותר. קחו לדוגמה את בריטניה. בחודש שעבר ביקר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באנגליה. קואליציית האדומים־ירוקים (שמאל־אסלאמית) ארגנה הפגנת המונים בלונדון כדי להביע את שנאתם כלפיו. שני דברים בלטו מאוד בהפגנה. ראשית, לא הייתה זאת מחאה נגד טראמפ באופן אישי. המפגינים הביעו סלידה ושנאה כלפי ארה"ב.



הדבר השני שבלט מאוד היה שנאת ישראל. המונים חזרו בשמחה על הססמאות הקוראות לחיסול ישראל - "מהנהר עד הים, תשוחרר פלסטין" ו"מפלסטין למקסיקו, כל החומות צריכות להסתלק".

מה הקשר בין ההתנגדות לטראמפ לקריאות לחיסול ישראל? פשוט מאוד. בשנים האחרונות הפכו שנאת ישראל ותמיכה בשונאיה, לרבות איראן, חמאס וחיזבאללה, לנושא הדגל בכל הקשור למדיניות החוץ של השמאל המערבי. והשנאה מתפשטת כמו אש בשדה קוצים מהשוליים אל המרכז.

בארה"ב, למשל, התקיימה בשבוע שעבר ועידת Netroots, הוועידה השנתית שנוסדה בתקופת ברק אובמה. מטרת הוועידה היא לאגד יחד ארגוני שמאל רבים ולהביא למצב שפוליטיקאים דמוקרטים יאמצו את עמדותיהם תמורת תמיכה כספית בקמפיינים שלהם. בוועידה האחרונה, נושא מדיניות החוץ היחיד שהוצג באמצעות פעילים היה תמיכה בפלסטינים נגד ישראל.

הסנטור קורי בוקר ממדינת ניו ג'רזי השתתף בוועידה. רק לפני שלוש שנים בלט בוקר בין הסנטורים הדמוקרטים במדיניותו הפרו־ישראלית. מאז עבר לצד השני. הוא תמך בהסכם הגרעין של אובמה עם איראן, התנגד לחוק נגד תנועת ה־BDS, הצביע נגד "חוק טיילור פורס", שמתנה סיוע אמריקאי לרשות הפלסטינית בהפסקת מימון מחבלים על ידי הרשות, והצטלם עם פעילים אנטי־ישראלים כשהוא נושא את השלט "מפלסטין למקסיקו, כל החומות צריכות להסתלק". כשנשאל על פשר התמונה, טען דוברו כי בוקר לא קרא את תוכנו ולא ידע מה הוא מחזיק.

רטוריקה ארסית

נראה שקואליציית השמאל במערב מאוחדת בשנאת ישראל. וזה מחזיר אותנו לבריטניה. לפני שבועיים, בצעד חסר תקדים, פרסמו במקביל שלושת העיתונים היהודיים הארציים בבריטניה מאמר מערכת בעמודם הראשון. המאמר כינה את האפשרות שמנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין ירכיב את הממשלה הבאה: "איום קיומי לחיים יהודיים במדינה הזאת".

העיתונים ציינו: "עם התוהו ובוהו האוחז בממשלה, כפועל יוצא מהמחלוקות סביב הברקזיט, יש סכנה ברורה וחדה שהאיש עם העיוורון האוטומטי לחששות הקהילה היהודית, האיש בעל הקושי לראות שרטוריקה ארסית המכוונת נגד ישראל יכולה בנקל להפוך לאנטישמיות, עלול להיות ראש הממשלה הבא שלנו".

מה שהביא את העיתונים המתחרים לאחד שורות הוא סירובה של מפלגת הלייבור לאמץ את הגדרת האנטישמיות שאומצה על ידי הממשלה. ההגדרה, שנוסחה על ידי ההתאחדות הבינלאומית לזכר השואה (IHRA), מציגה את הטיעון ש"ציונות היא גזענות" ואת ההשוואה בין ישראל לגרמניה הנאצית כביטויים של אנטישמיות.

הלייבור פוסלת את הטיעונים, ולא בכדי. כפי שהססמאות הקוראות להשמדת ישראל ולתמיכה בחמאס בהפגנות השמאל במערב מראות - פסילת זכות הקיום של ישראל כבר הפכה לנורמה. במצב זה, מוצדק לתקוף כל מי שמביע תמיכה בקיומה של ישראל. עמדת הלייבור, שלפיה מותר לקבוע כי ישראל היא מדינה גזענית ועל כן אין לה זכות קיום, פירושה התרת דמם של יהודי בריטניה.

אם קורבין ייבחר להקים ממשלה, עמדת הלייבור תצדיק אפליה ממסדית נגד יהודים. בגלל ציוניותם אפשר יהיה להחרים עסקים יהודיים, להכות אותם, לפטר אותם מעבודה ועוד ועוד. אבל היהודים בבריטניה אינם היחידים שצריכים להיות מוטרדים מעליית קורבין ומאימוץ מתרחב והולך של אנטישמיות במחנה השמאל. גם ישראל צריכה להיות מודאגת. מאוד.

בעבר הלא רחוק, כינה קורבין את חמאס וחיזבאללה "החברים שלי". חוג היועצים הקרוב ביותר שלו מורכב כולו מאנטישמים. ברגע שירכיב ממשלה, שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לבריטניה ייפסק. חמור מכך, סביר מאוד שיזרים כספים ומידע רגיש ל"חברים" שלו בחמאס וחיזבאללה. וזה רק קצה הקרחון. הבעיה העיקרית היא האפקט שיהיה לממשלת קורבין על יחסי ישראל־ארה"ב.

זעקת געוואלד

עד עליית טראמפ לשלטון, הבריטים תמיד הצליחו לצנן את הברית בין ישראל לארה"ב. בעקבות הפיגועים ב־11 בספטמבר 2001, למשל, נחת ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר בוושינגטון. תכלית הביקור הייתה למנוע מהנשיא דאז ג'ורג' בוש הבן לכלול את הטרור הפלסטיני בהגדרת הטרור שעל העולם להתאחד נגדו. כתוצאה מביקור בלייר, בנאומו בפני הקונגרס ב־20 לספטמבר 2001 החריג בוש את הטרור המכוון נגד ישראל. ארה"ב הייתה במלחמה נגד "ארגוני טרור בעלי יכולת גלובלית". הפלסטינים, שהפעילו טרור מקומי נגד ישראל, המשיכו לזכות באהדה ובתמיכה.

אם קורבין יעלה לשלטון בזמן שטראמפ יושב בבית הלבן, ההשפעה שלו תהיה מוגבלת בשלב ראשון לדמוקרטים. קורבין יעודד ויגביר את ההקצנה, ויעצים עוד יותר את האגף הרדיקלי והאנטי־ישראלי בארה"ב. אם עמיתו האמריקאי יהיה נשיא דמוקרטי, אזי המצב יהיה חמור הרבה יותר. השילוב של קורבין ונשיא דמוקרטי עלול להיות קטלני ליחסי ישראל־ארה"ב.

במצב שנוצר, על ישראל לפעול בשלושה מישורים. ראשית, עלינו להילחם למען יהודי בריטניה ולהיות חריפים לא פחות מבני הקהילה בביקורות נגד קורבין והמחנה האנטישמי שלו. אין כאן מקום לדיפלומטיות, שכן אם יעלה לשלטון, לא יהיה מקום לדיפלומטיה. לא סתם הקהילה היהודית, שבמשך 100 השנים האחרונות ועד כה הייתה שייכת למחנה השמאל־מרכז, משמיעה כיום זעקת געוואלד.

שנית, על ישראל להתכונן ליום שאחרי. כדאי מאוד לבטל תוכניות ביטחוניות לטווח ארוך עם בריטניה, למשל. כבר היום כדאי מאוד לעקוב בשבע עיניים אחר הפעילות של עמותות אנטי־ישראליות הזוכות לתמיכת ממשלת בריטניה ואחר הקשרים שלהן עם מפלגת הלייבור של קורבין.

ולבסוף, ההתרחבות וההתחזקות של האנטישמיות בחברות מערביות מהוות איום אסטרטגי גם על הקהילות היהודיות וגם על ישראל. עלינו להכיר בתופעה ולפעול לצמצם את השלכותיה על עתיד יהדות המערב ועל עתיד ישראל.

tguvot@maariv.co.il