מה שבנט אמר בקבינט הוא צרור של דברים נכונים. דברים נכונים קל מאוד לומר, ולכן קשה מאוד לפוליטיקאים לומר אותם, במיוחד כאשר הם במוקדי החלטה כגון הקבינט המדיני־ביטחוני. עם זאת, באיזשהו מקום מתגנבת לה תהייה מסוימת, והיא שבנט לא בדיוק מתכוון לשאת באחריות להחלטה אלא רק להירשם כמי שהציע את ההחלטה הנכונה יותר.

אין לזלזל בעמדה כזו. גם זה חשוב. למעשה, ייתכן שיוכח שבנט צודק לחלוטין. סביר מאוד שבמבחן התוצאה הגרועה, ובעתיד הקרוב, עמדתם של ליברמן ונתניהו, המעניקים לחמאס הפסקת אש ושלל תלושי שי אחרים, תוכח כטעות. 
 

לא מדובר ביכולת תחזית נדירה ולא בהורוסקופים שלא פוענחו עדיין. כל אחד יודע מה יקרה אם חמאס יזכה בהפסקת אש. בעצם ליברמן ונתניהו חושבים כמו בנט, והם היו מדברים כמו בנט אם היו באופוזיציה. ליברמן ונתניהו היו מתבטאים כמו שבנט מתבטא היום לא כדי לנגח ממשלה שהם לא יושבים בה, אלא מכיוון שאלה דברים ברורים.



מה שבנט אמר נכון ומדויק. אלה הם המקרים שבהם כל אחד, כולל בנט, אני מניח, מקווים שהוא טועה, וכולם, כולל בנט, מקווים שהתחזית תתבדה. הוא אמר שהשקט ינוצל על ידי חמאס להצטיידות בטילים וכי חמאס והארגונים הפלסטיניים האלימים האחרים יתקפו בעתיד, כך שנזכה בסך הכל במלחמה גרועה הרבה יותר.

מישהו חושב באמת אחרת? מישהו חושב באמת ששיקום עזה ישנה את העוינות? עזה כבר הייתה במצב כלכלי טוב בהרבה וזה לא מנע ממנה להרוס את רווחת תושביה. הם שקועים עמוק באשליה שהם יכולים לחסל את ישראל, והם מאמינים שזו חובתם. הלוואי שדברי בנט לא היו ניתוח הגיוני של המצב. נמל בקפריסין לא ירגיע את שאיפת החמאס להשמיד את ישראל. בעתיד, כשיחשבו שכוחם התעצם, בחמאס יהיו מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר מכפי שהם משלמים היום, כשכוחם חלש יחסית, עבור המשך המלחמה בישראל.

מצד שני, ראש הממשלה ושר הביטחון נוטים לכיוון של “שקט עכשיו”, “רגיעה בינתיים”, “הודנה” ושלל שמות אחרים, שאת כולם אפשר להצמיד למדיניות שמתחמקת מתשלום המחיר המתבקש מישראל ומהישראלים היום. לכל המצב המסובך הזה צריך להוסיף שיקולים אחרים שעומדים בפני שר הביטחון, ראש הממשלה ושאר מקבלי ההחלטות. כלומר, הגבול הצפוני, חיזבאללה, סוריה, איראן, ארדואן, שהוא כרגע זאב פצוע, ותוכנית השלום של טראמפ. אוסף שיקולים שבאמת מכבידים על היכולת להפריד את בעיית עזה מבעיות אחרות.