אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שנתניהו יתקרר. היום או מחר, שלשום או מחרתיים. טובים 30 מנדטים ביד מ־35 על העץ. מי שבטוח יתקרר הוא משה כחלון. עד לפני חצי שעה הוא היה שר אוצר עטור תהילה, הראשון שחזר חי מהמשימה להורדת מחירי הדיור והנה, פוף. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החזירה שלשום עטרה ליושנה ואת כחלון למשבצת הראשונה. ההכרזה שמחירי הדיור שבו לעלות מצננת מאוד את המוטיבציה של שר האוצר, שותף קרוב וישיר של ראש הממשלה ומי שמעוניין בכל מאודו לחזור איכשהו, מתישהו, לליכוד. מהמרק הרותח הזה תצא בקרוב ההחלטה אם ללכת לבחירות, או לא. נכון לעכשיו, הסיכוי שדצמבר וינואר יהיו חודשי קמפיין אינו מבוטל.
ניסיתי לבדוק השבוע את הטענות. השתכנעתי שבשב"כ לא מנהלים אגף למשטרת מחשבות. השב"כ גם לא מנסה לסמן או לצוד את מתנגדי נתניהו (יש די מתנדבים למשימה זו במקומות אחרים). אין מצב שנדב ארגמן, ראש השב"כ, ייתן יד להפיכת הארגון החשוב הזה לכלי שלטוני שמטרתו דיכוי מחשבות וצייתנות. היו מי שדרשו מהשב"כ לקחת על עצמו גם את המאבק ב־BDS, מה שהיה מצריך תשאולים מהסוג שצף לאחרונה, אבל השב"כ דחה בתוקף את המשימה הזאת ואף התרומם על רגליים אחוריות וסירב לקבל את האחריות על התחום הזה. השב"כ נותר מסור ומגויס למשימה אחת בלבד: מניעת טרור או אלימות.