אחת הכותרות הגדולות שעשה ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, במהלך ביקורו השבוע בארץ, התייחסה לרמת הגולן. בחודשים האחרונים צוברת תאוצה הכוונה הישראלית לשכנע את הממשל להכיר בריבונות ישראלית ברמת הגולן, אולם בראיון עם סוכנות רויטרס נשמע בולטון כמי שמצנן את ההתלהבות כאשר אמר: "אין דיון על הרעיון ואין החלטה לגביו בממשל האמריקאי. אנחנו מבינים את הטענה של ישראל שהיא סיפחה את רמת הגולן, ואנחנו מבינים את העמדה שלה, אבל אין שינוי בעמדת ארה"ב לעת עתה". 

את צמד המילים האחרון "לעת עתה" הדגיש בולטון בעת שיחה עם "מעריב־השבוע". "אמרתי שהכרה אמריקאית בסיפוח רמת הגולן על ידי ישראל איננה מונחת על השולחן - לעת עתה", הבהיר.

ולא בכדי. שני דברים מייחדים את הבית הלבן של טראמפ בכל הקשור לישראל: ראשית, טראמפ מסתכל על ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרט ועל ישראל בכלל בגובה העיניים. הוא רואה בישראל את בת הברית החשובה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון. קודמיו נטו להתייחס לישראל כאל בת חסות.



הגישה המכבדת הזו מייצרת מציאות חדשה. הנשיא ואנשיו מוכנים להקשיב לעמדות ישראל בצורה אובייקטיבית. הם לא סבורים, כמו ממשל אובמה ובמידה רבה כמו כל הממשלים הקודמים, שאינטרסים זרים ולעתים אף אפלים וחשודים עומדים מאחורי כל קביעה ועמדה ישראלית. כך, כאשר בולטון אומר כי הממשל לא שינה את עמדתו לגבי רמת הגולן, הוא מזמין את ישראל לתת טיעונים בעד המהלך.

ההשפעה שיש לישראל על עמדות הממשל באה לידי ביטוי גם בכל הקשור לסוריה. בולטון הסביר כי בפגישת טראמפ עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בחודש שעבר הסוגיה הסורית הייתה הדומיננטית בשיחות, גם בשיחתם בארבע עיניים וגם בפגישה המורחבת שקיימו עם יועציהם. "השיחות של נתניהו בנושא, הן בשיחת הטלפון שערך עם הנשיא טראמפ מוקדם יותר באותו שבוע והן במהלך ביקורו אצל פוטין במונדיאל, תרמו להפיכת סוריה לסוגיה החשובה ביותר", הסביר בולטון. 

אשר לסוריה, החלטת הממשל לאמץ את עמדת ישראל כי על איראן להסיג את כוחותיה מהמדינה משקפת לא רק את הכבוד שטראמפ ואנשיו רוחשים לישראל כבת הברית של אמריקה; היא משקפת גם את המחויבות שלהם לבסס את מדיניות החוץ של ארה"ב במציאות.
 

קחו למשל את עניין חיזבאללה. אחד הדברים הבולטים בדרישה המשותפת של ישראל וארה"ב כי הכוחות האיראניים ייסוגו מסוריה הוא היעדר התייחסות מפורטת לכוחות חיזבאללה המוצבים במדינה, לרבות על קו הגבול עם ישראל. חיזבאללה מהווה את האיום הקונבנציונאלי הגדול ביותר על ישראל כיום, ורק השבוע ערך צה"ל תרגיל רחב היקף ברמת הגולן כדי להכין כוחות למלחמה אפשרית איתו. אז למה אין דרישה מפורשת להוציא את חיזבאללה מסוריה? האם האמריקאים לא סבורים שיש לסלק אותם?

בולטון הבהיר את תשובתו באופן חד־משמעי. "כוחות חיזבאללה בסוריה חייבים לחזור ללבנון", הוא פסק והוסיף כי מבחינת הבית הלבן הדרישה להוציא את הכוחות האיראניים מסוריה כוללת גם את כוחות חיזבאללה. "מבחינה פונקציונלית הם חלק מכוח אל־קודס של משמרות המהפכה האיראניים", הסביר. "הם הוכנסו לסוריה בפקודת משמרות המהפכה כדי להציל את משטר אסד". 

לדבריו, הכוונה של איראן לשדרג את הרקטות של חיזבאללה היא "איום משמעותי ביותר". "איראן פועלת להכנסת מערכות ניווט בתוך הרקטות של חיזבאללה ובכך להפוך אותן לטילים בליסטיים", הוא מזהיר. המודעות של הממשל לאופי האיום עומדת בבסיס הגיבוי החד־משמעי שהבית הלבן נותן למתקפות חיל האוויר נגד משלוחי הנשק של איראן לחיזבאללה בסוריה.

אולם עמדת הבית הלבן לגבי אופי חיזבאללה איננה באה לידי ביטוי במדיניות ארה"ב כלפיו. הוכחה לכך היא הסירוב של הפנטגון לקבל את הנחת ישראל לכך שהממשלה והצבא בלבנון נמצאים בשליטת חיזבאללה. הפנטגון אף מתעלם מהפצרות ירושלים להפסיק לחמש את צבא לבנון בנשק מתקדם ולאמן את כוחותיו. 

בעשור האחרון העבירו האמריקאים לצבא לבנון מערכות נשק בשווי 1.5 מיליארד דולר ואימנו 32 אלף מחייליו. ביוני, חודש לאחר הבחירות לפרלמנט הלבנוני שבהן חיזבאללה חיזק את שליטתו בממשלה, ארה"ב השלימה משלוח של שישה מטוסי A29. בטקס העברת המטוסים שנערך בבסיס של חיל האוויר של לבנון, שגרירת ארה"ב אליזבת ריצ'ארד הריעה למאמצים האמריקאיים. "ה־A29 מעניק לצבא לבנון מערכות מדויקות ויכולת תקיפה מדויקת", אמרה. "מדובר ביכולת שמשנה מציאות ומעלה את צבא לבנון לרמה חדשה של יכולות קרביות. נשלים את העוצמה עם שישה מסוקי תקיפה וסיור קלים: אנחנו בונים כאן חיל אוויר משמעותי". 

כאשר נשאל על הסיוע הצבאי אדיר הממדים שארה"ב ממשיכה להעניק ללבנון, בולטון הסתפק באמירה ביחס לשליטת חיזבאללה בממשלת לבנון. "אמריקאים ממקור לבנוני מאוד מודאגים מזה. הם רואים שנשיא לבנון מישל עאון נשלט בידי חיזבאללה. הם רואים שארגון אמל אינו עצמאי". 

האישור האמריקאי 

הדאגה של הבית הלבן מכוחה העולה של איראן מתחילה ונגמרת במחויבותו של טראמפ למנוע מטהרן להשיג נשק גרעיני. כאות לרצינותו ממשל טראמפ מוכן לעכל אמיתות לא נעימות לגבי פריסת התוכנית הגרעינית האיראנית. עדות לכך היא גישת הממשל למתקפת חיל האוויר על הכור הגרעיני בסוריה בשנת 2007. כאשר חיל האוויר השמיד את הכור הגרעיני בדיר א־זור, ישראל פעלה בניגוד לעמדת מזכירת המדינה דאז קונדוליזה רייס. רייס רצתה להעלות את נושא הכור שנבנה על ידי קוריאה הצפונית לדיון במועצת הביטחון של האו"ם במקום להשמיד אותו.

לאחר ההפצצה רייס דרשה מישראל לא לדבר על הפעולה, ולא בכדי. גורמים ישראליים דיברו בעילום שם על כך שלא מדובר רק בפרויקט צפון קוריאני אלא גם בפרויקט איראני. איראן, אמרו אותם גורמים, מימנה את בניית הכור על ידי קוריאה הצפונית. באותם ימים רייס פעלה גם להגיע להסכם גרעין עם קוריאה הצפונית וגם לחמם את היחסים של ארה"ב עם איראן. הידיעה כי שתי המדינות פעלו בשיתוף פעולה כדי לבנות כור גרעיני בסוריה הייתה מסבכת את מאמציה. איך אפשר לסגור הסכם עם קוריאה הצפונית על תוכנית הגרעין שלה כאשר חלקים מהתוכנית נמצאים הרחק מהמדינה? כנ"ל לגבי איראן. עדיף פשוט להתעלם מהמציאות.

ומה שהיה נכון בממשל בוש היה נכון שבעתיים בתקופת ממשל אובמה. כפי שציין בן רודס, יועצו הקרוב של ברק אובמה בשנת 2012, השגת הסכם גרעין עם איראן הייתה המטרה החשובה ביותר של אובמה בכהונתו השנייה. 

עבור ממשל טראמפ השגת הסכם איננה המטרה. המטרה היא למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני וליטול מקוריאה הצפונית את יכולותיה הגרעיניות. על כן הם לא מוכנים לטמון את הראש בחול ביחס למה שקרה בדיר א־זור עד למבצע של חיל האוויר ב־2007. "קצינים סורים שערקו לארה"ב סיפרו לנו שהם סייעו להעביר את הכספים האיראניים שמימנו את הכור בסוריה שנבנה על ידי הצפון קוריאנים", אומר בולטון. בכך הוא נתן אישור אמריקאי רשמי לכך שהכור בדיר א־זור היה תוכנית איראנית־צפון קוריאנית משותפת.

ובקריצה לשיחות עם קוריאה הצפונית וכאות להערכת הממשל לישראל הוא מבהיר, "הלקח שאיראן למדה מההפצצה ב־2007 היה שאם אתה מקיים פעילות גרעינית אסורה, תעשה אותה רחוק מישראל".



 



tguvot@maariv.co.il