במלאת שלוש שנים לכהונת הממשלה ועם שובו של מדד מחירי הדירות לעלות, אפשר לקבוע בוודאות: הממשלה השקיעה מאמצים לא מבוטלים בהפחתת מחירי הדירות ובשיפור תנאי החיים של חלק מהאוכלוסיות החלשות, אולם יוקר המחיה בישראל נותר גבוה כשהיה, לפחות ככל שהוא נמדד במחירי מוצרי הצריכה העיקריים. הכישלון אינו מקרי ואינו הוכחה לתפקודה הגרוע של הממשלה. במקרה הרע זוהי הוכחה לכך שפוליטיקאים נוטים להגזים בהבטחות הבחירות שלהם, וכאשר ההבטחות גדולות, הציבור נוטה להאמין להן, מופרכות ככל שיהיו. הנה כמה הסברים לכישלון:


תחרות מוגבלת. לממשלה אין השפעה של ממש על המחירים במדינה, למעט באמצעות הטלת מסים או הפחתתם, ובמקרים נדירים כמו רפורמת הסלולר והשיחות הבינלאומיות שבהם היא מצליחה להסיר חסמים מינהליים המונעים התפתחות של תחרות. כשמרבית הסחורות בשוק מיובאות מחו"ל, נקבע מחירן בארץ בהתאם לשערי המטבע והמחירים הבינלאומיים. בתחומים כמו רכב, מזון ומוצרי קוסמטיקה, יש בישראל יבואן שקיבל מהיצרן זכות לשיווק בלעדי של מוצר מבוקש. כוח השוק של היבואן מאפשר לו לשלוט במחיר ולווסת את ההיצע מול הביקוש. הממשלה טרם מצאה דרך להתערבות אפקטיבית בהסדרי הבלעדיות ולהרחבת התחרות על מוצרי יבוא מבוקשים. 


כמו בכל משק קטן ומפותח, גורם עקרון הברירה הטבעית גם להתפתחותם של יצרני ענק, המשתלטים על השוק ומכחידים כל תחרות מצד יצרנים קטנים. זהו אחד הנזקים הידועים של התחרות החופשית. בשנים האחרונות מתריעים רבים מפני תופעה של חברות ענק המשתלטות בדיוק באותו אופן על הכלכלה העולמית: חברות כמו גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, אפל ואמזון אינן פועלות בשוק החופשי - הן מנהלות אותו.






הריבית הנמוכה
. כשהריבית נמוכה, לא כדאי להחזיק את הכסף בבנק. החיסכון, שלו מטיפים כולם, אינו משתלם. ההלוואות הצרכניות זולות ואינן מכבידות על הכיס כמו פעם. וכשקל יותר לבזבז כסף, הביקוש עולה ולסוחרים אין סיבה להפחית מחירים. ההשפעה ניכרת יותר בשוק הדירות: כשהריבית נמוכה, יכולים רוכשי הדירות ללוות יותר כסף ולהגביר את הביקוש. אליהם מצטרפים משקיעים שמחפשים אפיקי השקעה רווחיים יותר מאשר הריבית שמציע הבנק. במקרה זה ניסתה הממשלה להתערב ולהרחיק את המשקיעים משוק הדירות, אולם השפעת המהלכים האלה הייתה מוגבלת. 


בנק ישראל יכול כביכול להעלות את הריבית ולשנות את התמונה, אולם מאז בחרה ישראל להיות “משק פתוח", היא חייבת להתאים עצמה לריבית העולמית. ניסיון לסטות מהשורה יקפיץ את שער השקל ויקטין את היצוא באופן שיאלץ את הבנק לחזור לתלם.


מיסוי והיטלים. ישראל ידועה כמדינה שבה נטל מס ההכנסה על רוב ציבור השכירים נמוך יחסית, ומרבית האוכלוסייה אינה משלמת מס או משלמת בשיעורים אפסיים. אבל אין ארוחות חינם: כדי להשלים הכנסה מטילה הממשלה מסים עקיפים גבוהים, באמצעות שיעור גבוה יחסית של מס ערך מוסף, וכן מיסוי גבוה על רכב, דלק ודירות.


הגנה על ייצור חקלאי. בעוד התעשייה הישראלית נחשפה ליבוא מתחרה ומפעלים רבים נעלמו מהשוק, המדינה ממשיכה להגן על החקלאות מפני מתחרים מהחוץ. זו הסיבה שבעיצומו של חודש אוגוסט יכולים החקלאים הישראלים למכור ק"ג ענבים במחיר בלתי סביר של 10 דולר. המדינה יכולה בקלות לפתוח את שוק המוצרים החקלאיים ליבוא מתחרה, ואפילו להוריד את עלות הייצור של מוצרי החלב, אבל כל ממשלות ישראל פעלו בדרכים רבות להגנה על החקלאים, ולא רק בגלל הלובי הפוליטי החזק: הממשלות חששו מתלות בתוצרת חקלאית מיובאת, ומהמשמעות הלאומית והאקולוגית של נטישת שטחים.

עוזר מוצנח



פרשת מצלמות המהירות של המשטרה ועדות השקר של מנהל מכון התקנים קיבלה השבוע תפנית מפתיעה: פרשה חדשה של מינוי תמוה לתפקיד עוזר המנכ"ל. תקציר הפרקים הקודמים: המשטרה השקיעה מאות מיליוני שקלים במצלמות מהירות שנועדו להגביר את האכיפה בכבישים ולהחזיר את ההשקעה האדירה באמצעות קנסות לנהגים. מכון התקנים נדרש להעניק אישור לאמינות המצלמות. 


במסגרת משפט שהתנהל נגד אחד הנהגים שנחשדו במהירות מופרזת העיד איש המכון אילן כרמית שהוא נכח בניסוי של המצלמות בהולנד וחתם על אישור המכון לאמינותן. אולם בבדיקה התברר שכרמית כלל לא נכח בניסויים, ובעקבות זאת קבע בית המשפט שהוא העיד עדות שקר. 




למרות זאת, כרמית קודם במכון התקנים ונבחר לפני כחצי שנה למנכ"ל המכון. מינויו כפוף לאישורה של הוועדה לאישור מינויים בשירות הציבורי (ועדת גילאור). במאי האחרון נחקר כרמית באזהרה בחשד למסירת עדות שקר בבית המשפט. בעקבות החקירה פנה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט במכתב להנהלת מכון התקנים בבקשה "לשקול מחדש" את מינויו של כרמית, והדגיש שאין סיכוי שחשוד בפלילים יאושר על ידי ועדת גילאור לתפקיד בכיר. 


בעקבות פניית מנדלבליט התכנס הוועד הפועל של המכון (בראשות הקבלן אורי דורי), האחראי למינויו של כרמית, לדיון מחדש במינוי, ודחה פה אחד את המלצת היועץ המשפטי לממשלה. עם המצביעים נמנו גם נציגי המדינה בוועד - נציג משרד הכלכלה בראשות השר אלי כהן ונציג משרד האוצר בראשות כחלון. 


את התמיכה המפתיעה במנכ"ל החשוד אפשר להסביר בפרשה הנחשפת כאן לראשונה: לפני שלושה שבועות צצה דמות חדשה בהנהלת מכון התקנים - יאיר שלום מונה לעוזר המנכ"ל כרמית. שלום הוא חבר מרכז ותיק בסניף אשדוד של הליכוד. הקריירה הקודמת שלו הורכבה מתפקיד מינהלי בבית ספר תיכון בבאר טוביה, מכהונה בת כמה חודשים כעוזר לשרת התרבות והספורט מירי רגב, ולאחרונה סיים קריירה קצרה כעוזרו של השר לשעבר גדעון סער.


בדרכו לתפקיד הבכיר דילג שלום בקלילות על המשוכות שנועדו למנוע מינויים לא ראויים בשירות הציבורי. תפקידו הוגדר כ"משרת אמון", שאינה נדרשת להליכי מכרז או לוועדת איתור. המינוי הזה עשוי גם להסביר את העובדה שכהן לא התרגש ממכתבו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין מינויו של מנכ"ל מכון התקנים, ונציגי משרדו בוועד הפועל סייעו להשליך את מכתב היועץ לסל הניירות.

ממכון התקנים נמסר בתגובה: "יועץ המנכ"ל הוא משרת אמון, ומשכך מנכ"ל רשאי לבחור את העוזר שהוא חפץ בו. מ"מ מנכ"ל מכון התקנים בחר את יאיר שלום לאחר שבחן כמה מועמדים".