מדינת ישראל חיה משישי לשישי ומטרפדת כל סיכוי להסדר

הממשלה מטילה על אבו מאזן את האחריות לכישלון שיחות ההסדרה עם חמאס, אך זו זריית חול בעיניים מצדם של מצדדי ההסכם. וגם: הטעות הגדולה של אורי אבנרי

יוסי מלמן צילום: ללא
גבול רצועת עזה
גבול רצועת עזה | צילום: AFP
2
גלריה
אירוע השנה ה-30 להקמת חמאס בעזה. צילום: רויטרס
אירוע השנה ה-30 להקמת חמאס בעזה. צילום: רויטרס | אירוע השנה ה-30 להקמת חמאס בעזה. צילום: רויטרס

הדברים נזכרים בספר חדש ועב כרס בהוצאת העמותה למורשת משה שרת. "דבר דבור 1950" הוא הכרך השלישי בסדרה המוקדשת לדברים שבעל פה מאת משה שרת, כשר חוץ וכראש ממשלה. הסדרה כוללת הרצאות, נאומים, מסמכים ודוחות ששרת נשא. הוצאת כתביו ודבריו היא מפעל חייו של בנו, קובי שרת. למרות דלות אמצעיו והתמיכה הממשלתית המצטמצמת, התעקשותו לשמר את מורשתו של אביו ראויה להערכה ולסיוע.

בהמשך סיפר בן־גוריון על התקרית בערבה. כמאה מסתננים נתפסו באזור המרכז והוסעו דרומה לצורך הגירוש, מתוך הנחה שמשם יקשה עליהם לחזור. "הם (המגורשים) נסעו במשך כל היום ולא קיבלו אוכל. אומנם בדרך העמידו פעמים אחדות את השיירה כדי לאפשר להם לעשות את צרכיהם, אבל בכל זאת אחדים מהם עשו זאת במכונית והיה שם סירחון אחד גדול. הם הובלו בלילה בחושך ואמרו להם ללכת מזרחה. הקצין שחקר את העניין לא מצא שהתעללו בהם או איימו עליהם. מלבד זאת שבשעה ששילחו אותם ניתנה פקודה לירות באוויר, כדי להמריץ אותם להמשיך ללכת. היו שם כמאה איש שהובלו בשתי מכוניות. קודם כל שילחו את המכונית הראשונה. כאשר האנשים במכונית השנייה, אשר עיניהם היו קשורות, שמעו את היריות, היו סבורים שהרגו את החלק הראשון של השיירה וזה עורר בהלה גדולה. היריות נורו כדי שהאנשים לא ישובו".

שרת: "יכול להיות שבזמן שתיית המים, כאשר הקצין נטה הצדה, החיילים שפכו את המים". חלק מהדיון - כ־20 שורות - הושמט ביד הצנזור של ארכיון המדינה.

תגיות:
אבו מאזן
/
הסדרה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף