אי גיור מלא של העולים מרוסיה יהיה חטא כלפי הלאום היהודי

החל משנות ה־90 הגיעה אלינו העלייה מן הגלות הסגורה ביותר, ואנחנו בתגובה העמדנו בפנייה קשיים ופירקנו את הלאום היהודי במו אכזריותנו. הגיע הזמן לשנות את המצב

מאיר עוזיאל צילום: אריק סולטן
העלייה הרוסית
העלייה הרוסית | צילום: הארכיון המשפחתי של יהודה עציון
2
גלריה

מה עשינו אנחנו, הישראלים הוותיקים יותר? כרגיל, הצלחנו לקלקל הכל. היו בתוכנו כאלה אשר בתוך הנס שאיחד שנית את הלאום, מצאו עילות לקבוע שחלק מהם אינם יהודים על פי ההלכה. גרוע מכך, מצאו דרכים שלטוניות לקבע את ההפרדה הזו. “אומנם שמכם כהנא או רבינוביץ’, ואביכם יהודי”, טענו בפניהם, “אבל אינכם כשרים למהדרין. אומנם בתעודות הסובייטיות הוגדרתם בסעיף הלאום כיהודים, ולא כרוסים, אוקראינים או קירגיזים, אבל בשביל הרבנות שלנו אינכם יהודים”.

כאשר העולים המופתעים והפגועים, שתמיד ראו את עצמם ובצדק כיהודים, וסבלו כיהודים, הביעו נכונות להתגייר, העמדנו בפניהם קשיים כל כך גדולים, שהגיור נעשה כמעט בלתי אפשרי. הגיעה עת נס קיבוץ הגלויות ושיבת הלאום היהודי לארצו, אבל אנחנו פירקנו את הלאום היהודי במו אכזריותנו ויצרנו חלוקה מוזרה שלפיה יש יהודי כשר על פי הרבנות, ויש יהודי כשר רק על פי חוק השבות, שאינו בעצם יהודי לצורך נישואים או כל מיני סוגיות חיים נורמליים אחרים. עכשיו נוספה בעיה נוספת: מה הוא על פי חוק הלאום?

בתוך כל עשרות הנאומים שנישאו בכנסת על חוק הלאום, נשמעו נאומים של האופוזיציה שרובם לעג סתמי לחוק הראוי הזה. זעקות על קץ הדמוקרטיה, האשמות פראיות המגדירות את ישראל כמדינת אפרטהייד ועוד טיפשויות ברצף מעל הדוכן. או אז הגיע רגע שבשבילו היה שווה לבלוע את כל הנאומים.

שטרן. דברים מרגשים. צילום: פלאש 90
שטרן. דברים מרגשים. צילום: פלאש 90 | שטרן. דברים מרגשים. צילום: פלאש 90

“כשבנה השני, אליעז, נהרג”, המשיך וסיפר ח”כ שטרן, “הלכתי עם הרב רונצקי זצ”ל לחלקה הצבאית בראשון לציון כדי לוודא שלא קוברים את אילן סביטקובסקי, שהיה קשר של אליעז בגולני, בחלקה נפרדת”. אילן סביטקובסקי ואליעז פרץ נהרגו באותה היתקלות עם מחבלים ברצועת עזה. ראיתי צילום של אילן מניח תפילין, קורא בסידור ולבוש בחולצת טריקו שחורה שעליה כתובת מעוצבת: “אני לא משתמט”. גרמן רוז’קוב ואילן סביטקובסקי שייכים ללאום היהודי יותר מהרבה יהודים שלא ממש מתלהבים מההשתייכות הזו, ואפילו בזים לה.

לכן, הקריאה של ח”כ שטרן באותו נאום בכנסת היא קריאה חשובה להשלמת חוק הלאום כהלכה: “אולי קודם נקבע מי זה יהודי? ומה הם 300 אלף האחים שלנו שהם לא יהודים? מי יקבע אם הם יהודים או לא? אולי לפני שנקיים דיונים על חוק, שאין להם משמעות מעשית, נפתור את הסוגיה הזאת של הגיור של האחים שלנו?”

בעיניי, דברים כאלה של אדם חובש כיפה כאלעזר שטרן חשובים מאוד, כי כיהודי דתי וכמי שעסק הרבה בסוגיית הגיור, הוא יודע שאפשר לגייר את כל בני הלאום היהודי האלה בקלות ובמהירות, על פי ההלכה. אני מכיר פסקי הלכה של רבנים חשובים עד ראשיים שמפצירים לגייר את בני המשפחות היהודיות האלה, כי הם שייכים ללאום היהודי. אם לא נגייר - אנחנו החוטאים. גם כלפי ההיסטוריה, גם כלפי הלאום היהודי שכל כך חשוב עכשיו בעיני רוב המחוקקים בכנסת, וגם, בעיני רבנים קובעים.

תגיות:
חוק הלאום
/
עולים חדשים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף