תהליך מעורר חלחלה ברמה המוסרית והלאומית עובר על המטה הכללי. על כך מעידה המועמדות של סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן לתפקיד הבכיר ביותר בצבא.

בזמן האחרון שמענו לא מעט אזהרות מהשמאל ומהערבים שפעולות הכנסת והממשלה, אשר נועדו לשמור על זהותה היהודית של ישראל, מסכנות את הזהות הדמוקרטית של המדינה. המועמדות של גולן והגיבוי שהוא זוכה לו מהמטכ"ל מספרים את הסיפור ההפוך: החלשת האופי היהודי של ישראל מסכנת את השלטון הדמוקרטי שלה.

בנאומו הזכור לשמצה של גולן מערב יום השואה לפני שנתיים הוא עשה מעשה אנטישמי, וזה לא הימין שאומר זאת. 31 מדינות, לרבות 24 חברות באיחוד האירופי, אומרות זאת. "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה זה זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט אז לפני 70, 80 ו־90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום".



בחודש שעבר שלושת העיתונים היהודיים הארציים בבריטניה נקטו צעד חסר תקדים: הם פרסמו מאמר מערכת זהה בעמודם הראשון, ובו קביעה כי האפשרות שמנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין ירכיב את הממשלה הבאה בבריטניה מהווה "איום קיומי על חיים יהודיים במדינה". מה דרבן אותם לפעול כך?

מפלגת הלייבור סירבה לאמץ את הגדרת האנטישמיות שנוסחה על ידי ההתאחדות הבינלאומית לזכר השואה (IHRA) ושאומצה עד כה על ידי 31 מדינות. התנגדות המפלגה נבעה בין השאר מסירובה לאמץ את קביעת ה־IHRA שמעשה אנטישמי הוא בין היתר השוואה בין מדיניות ישראלית בת זמננו למדיניות הנאצים. זאת אומרת שמפלגת הלייבור נקטה עמדה שאיננה שונה במהותה מהמסר שהשמיע גולן בערב יום השואה. אך בעוד עם ישראל מצטרף לגינויים המוצדקים נגד קורבין ומפלגתו, המטה הכללי של צה"ל עומד כאיש אחד בהגנת גולן, שאמר דברים שהיו יכולים לצאת מגרונו של קורבין.

רק בעובדה זאת יש כדי לפגוע פגיעה מהותית ביכולת המדינה להמשיך להילחם נגד אנטישמיות. רק בכך יש די כדי לומר באופן חד־משמעי שתהליכים מדאיגים ביותר עוברים על אלופי צה"ל.

וזה לא רק שגולן אמר את הדברים וחבריו גיבו אותו. ולא רק שהוא לא התנצל. בראיונות שנתן מאז חזר גולן על דבריו והבהיר כי לדעתו על צה"ל להנחיל את תפיסתו - שאותה מגבים חבריו במטה הכללי - בקרב חיילי צה"ל. "אני משוכנע שכאור לגויים וכחברת מופת אנחנו צריכים להקפיד על עליונות מוסרית, שהיא החשובה ביותר", אמר בראיון פרישה שהעניק לאתר האינטרנט של צה"ל ביולי 2017. "אנשים לעתים הם כחומר ביד היוצר, במיוחד אנשים צעירים. בצה"ל מתעסקים באנשים צעירים, ואנחנו צריכים להוציא מצה"ל אנשים טובים יותר, אזרחים עם רמה מוסרית גבוהה יותר שסולם הערכים שלהם יציב יותר".

הבעיה הכי גדולה במועמדותו של גולן ובגיבוי שלו הוא זוכה מחבריו במטכ"ל היא שלא מדובר במקרה בודד אלא בביטוי של תופעה רחבה. גולן אינו המועמד היחיד למשרת הרמטכ"ל שמאחוריו רקורד של התבטאויות קיצוניות, שחשפו חוסר הערכה לחברה הישראלית וחוסר הבנה של הנורמות השלטוניות של חברה דמוקרטית. ישנו גם האלוף ניצן אלון.

עיניים עצומות לרווחה

כמפקד אוגדת יהודה ושומרון וכמפקד פיקוד המרכז התבטא אלון באופן עוין גם כלפי הישראלים שגרים ביו"ש וגם נגד חיילי צה"ל. כמו כן, הוא ניצל את מעמדו כדי לפגוע במדיניות הממשלה ואפילו במדיניות ארה"ב. כל זאת כדי לחזק את המעמד של הרשות הפלסטינית בהתאם להשקפת עולמו הפוליטית.
במרץ 2011 טען אלון כי טבח משפחת פוגל היה תגובה לפעולת "תג מחיר". זאת אומרת, הוא אמר שהאחראים לשיסוף גרונותיהם של ילדי המשפחה היו השכנים באיתמר. שבועיים לאחר מכן, כאשר בן תלמיד הישיבה בן יוסף לבנת נרצח על ידי כוחות פלסטיניים בעת שיצא מקבר יוסף עם חבריו, טען אלון כי הרוצחים פעלו באופן שגם חיילי צה"ל היו פועלים בו אילו נקלעו למצב דומה עם צעירים פלסטינים.

כפי שדני דיין, אז יו"ר מועצת יש"ע, אמר לערוץ 7: "חיילי צה"ל לא היו יורים צרורות אל עבר אנשים לא חמושים ושאינם מסכנים אותם כשהם בדרכם החוצה ממקום תפילה. את לבנת רצחו במתכוון... מילא לדבר סרה במתיישבים, אבל להאשים האשמות שווא את חיילי צה"ל כדי להלבין את פשעי הפלסטינים? זהו כשל ערכי חמור".

בד בבד עם ההשמצות נגד המתיישבים וחייליו, אלון חתר תחת מדיניות הממשלה בכל הקשור להסדר עם הפלסטינים, הן כמפקד אוגדה והן כמפקד פיקוד. בראיון ל"ניו יורק טיימס" ב־2011 פסל אלון את עמדת הממשלה שלפיה הלקח הראשון מהנסיגה מעזה הוא שאסור לחזור עליו ביהודה ושומרון. באותו ראיון תקף את כוונת הקונגרס להקפיא את העברת הסיוע הכספי לרשות הפלסטינית. משמעות העובדה שאלון הסכים לדבר בשמו היא שעמדותיו "משקפות את הדעה הרווחת בקרב גורמי ביטחון ישראליים", נכתב ב"ניו יורק טיימס", ובצדק.

האלוף ניצן אלון. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

ב־2013 ממשל אובמה לחץ על ישראל להסכים מראש כי כל הסדר יהיה מבוסס על נסיגה ישראלית לקווי הפסקת האש של 1949. כלומר, נסיגה מלאה מיהודה ושומרון וירושלים. הממשלה סירבה. כמפקד פיקוד המרכז אז, אלון צידד במאמצים של הממשל. בשיחה עם כתבים זרים שיבח את הרשות ואמר כי אם המאמצים של הממשל ייכשלו, כלומר אם הממשלה תמשיך להתנגד לתכתיבי אובמה וג'ון קרי, מצב הביטחון ביהודה ושומרון יתדרדר.

אותו מטכ"ל ששלח את אלון לחתור תחת הממשלה ותחת חברי ישראל בקונגרס אז חזר על התרגיל השבוע. "גורם ביטחוני בכיר" הביע התנגדות לכוונה המדווחת של ממשל טראמפ לפעול לסגירת אונר"א, וזאת בטענה כי הפסקת הזרמת הכספים לארגון תערער את המצב הביטחוני בעזה. תפיסה זאת עומדת בניגוד מוחלט לעמדת הממשלה ופוגעת ביחסי ישראל־ארה"ב. מעבר לכך, היא מסגירה אי־יכולת בסיסית להבין את האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל.

אונר"א קיימת כדי להנציח את המלחמה הערבית־פלסטינית נגד ישראל. המנדט של הארגון הזה הוא למנוע את שיקום הערבים שעזבו את ארץ ישראל במהלך מלחמת השחרור ולהעביר את מעמד הפליטות מדור לדור על מנת לטפח שנאת ישראל וסבל נצחי בקרב ה"פליטים" הפלסטינים. אין אפשרות להסתכל על אונר"א בעיניים פקוחות ולהתנגד לסגירתה.

כאשר קם קונצנזוס כמעט מלא נגד אותו "גורם ביטחוני בכיר", מיהרו האלופים לצמצם נזקים תדמיתיים. זה לא שהם לא מבינים כי טוב לסגור את הארגון, אמרו לדנה ויס, פשוט עכשיו זה לא הזמן. אולי יום אחד הזמן יגיע, אבל לא כעת.

מינוי רמטכ"ל חדש ובעקבותיו מטה כללי חדש, הוא הזדמנות לממשלה לתקן את המצב המעוות של יחסי המטכ"ל עם הממשלה ועם העם. יכול להיות שיהיה צורך להחזיר אלוף שכבר פרש על מנת להחליף את גדי איזנקוט. יכול להיות שיהיה צורך לקדם קצינים זוטרים יותר לתפקידי מטכ"ל ולדלג על האלופים שמכהנים כיום. אבל מה שבטוח הוא שהמצב הנוכחי, שבו אלופי צה"ל רואים בעצמם מורים מוסריים וסמכות ביטחונית ומדינית מורמת מהממשלה הנבחרת, לא יכול להימשך.

tguvot@maariv.co.il