אני מכור. לא יכול דקה בלי. בכל רגע נתון נפשי מתחננת להתראה ולהכרה שאקבל מאדם זר. מאחורי האמירות המפוצצות הללו מסתתרת עובדה מבישה: התמכרתי לאינסטגרם. כמו נרקומן המבקש את המנה שלו ולא יכול להירגע עד לרגע שתכה בו ותערפל את חושיו, כך גם אני תלוי באפליקציה הסלולרית. טיפשי, אבל זה קרה.

התסמינים ברורים. אי אפשר להחמיץ אותם, ואם חלק מהדברים שתקראו ייראו לכם מוכרים, כנראה שגם אתם עמוק בבוץ. זה מתחיל בעובדה הפשוטה שחברים מעירים לי שוב ושוב שברוב הזמן תשומת לבי מוסטת לנייד ואינני מרוכז בשיחה הקולחת מסביב. למרות הבקשות של הנוכחים לאדם המכור, ששמו במקרה הזה הוא חיים, זה לא ממש מזיז לו. בעיניו המציאות מעניינת ומאתגרת פחות ממה שמתרחש בכף היד.

במובן מסוים זו התממשות עלילת סרטי ה"מטריקס": ההווה הפיזי מאפשר את הקיום ברשת החברתית, שהפכה למהות האדם ולא להפך. סיפורי היומיום השוחקים וייסורי ומנעמי החיים, קטנים כגדולים, בטלים. העולם הווירטואלי בולע הכל. המכור חי למען התיעוד והצגתו באינסטגרם. התמונה אינה הרקע הנלווה אלא החוויה עצמה, ובהתאם נמדדת הכדאיות של כל מעשה. פעילות שתוביל לצילום שייצר תגובות רבות תישקל בחיוב. התנהלות שבקצה שלה כיף גדול ואפילו רגע אישי מעצים תוסר מסדר היום, אם אינה מסתיימת בסטטוס בעל משקל.

פרופ' קרלו שטרנגר, פסיכולוג וסופר מסקרן, עוסק בין השאר בשאלות הנוגעות לאופן שבו נקבע ערכו של אדם במארג החברתי. להבנתי, הוא טוען שבעבר היו פרמטרים מוכרים וברורים לפרסום כמו כישרון אנושי, היכולת לשיר, לרקוד, הצלחה מקצועית, הצלחה פיננסית, מראה חיצוני ועוד. לטעמי, בשנים האחרונות נוספו אלמנטים חדשים, ובהם גם מעמד היחיד ברשתות. לא אתייפח על התדרדרות הדור ורק אציין שאם בפייסבוק עוד יש ערך תוכני ליכולת לכתוב, להביע דעה ולייצר רעיונות - למרות הטענות שהמסגרת הזו ריסקה את היכולת האנושית להעמיק בדברים - עם דעיכת הפלטפורמה הנ"ל ונסיקת אינסטגרם ייתכן שנעמוד בפני ייתור טוטאלי של יכולת החשיבה כפי שהכרנו.

בעולם החדש חשיבותה הציבורית ויכולת ההשפעה המסחרית–תוכנית של דוגמנית וכוכבת תוכנית ריאליטי גבוהות עשרות מונים מאלה של כותב הגיגים חריף. שלא לדבר על מלומד ידען או איש רוח מרתק. האנושות כולה נשאבת לתוך המסגרת הזו, ואנו נאלצים להתאים עצמנו לכך, כדי שקולנו יישמע.

בתחילה חשבתי שרק אני מכור. שאיבדתי את זה בחוסר שיקול דעת. אבל ככל שאני מביט מסביב, נדמה לי שבכל מקום נתון אפשר לראות אנשים דבוקים לאינסטגרם. כיום זה אפילו לגיטימי לשהות בארוחה משפחתית ובמפגש עם חברים או סתם לשבת על ספסל בקרן רחוב ולהתנתק לרגעים ארוכים מהסביבה לטובת חיטוט בחייהם של אחרים תוך בדיקת מספר הלייקים שקיבלנו.

להתמכרות הזו גם תסמינים פיזיים. לפחות זה מה שאני חווה. השינה נודדת, יש תחושה תמידית שמחמיצים בכל רגע משהו אם לא מתעדכנים, הראייה מיטשטשת, רמת הסבלנות צונחת פלאים, ותסכול קבוע הולם כשתמונה לא גורפת תגובות מספקות. לצערי הקרב הזה אבוד. קשה להתמודד עם הכיוון המבהיל שאנחנו נשאבים אליו.

אחרי שהבנתי שזה גורלנו, ביליתי שעות רבות בקריאה ובצפייה בתוכן שמטרתו העמקת הידע בכל הקשור לאינסטגרם. בחיפוש כזה אלפי סרטונים ומאמרים עולים ברשת, ביו טיוב ובשאר מקורות המידע האינטרנטיים של יודעי דבר, מעשית או לכאורה, שטוענים שתפסו את השיטה והפכו למיליונרים. לא פעם מדובר בבני טיפש־עשרה טרוטי עיניים, שמדווחים בהתלהבות מחדר בביתם שמעוצב בסגנון ילדותי ומוזנח, מה שגורם לפקפק מעט בהתרברבות הכלכלית.

ועדיין, הנה כמה טיפים שלמדתי, שעשויים לעזור למי שמבקש לצבור מעט יותר עוקבים.

1. אינסטגרם היא אלגוריתם שמגיב כמו חיה פראית או שריר. ככל שתפעילו את החשבון שלכם הוא יצמח ויגדל. בהתאם תקודמו ותיחשפו ליותר צופים. לכן עשו לייקים, העלו פוסטים וסטוריז. היו אקטיביים, לא רק צופים.

2. השקיעו בתמונות שאתם מעלים. בסופו של דבר, זהו התוכן שבעזרתו תוכלו למשוך אליכם עוקבים אליכם. אל תזלזלו בפעולות הקטנות של חייכם. כל דבר יכול להפוך לסיפור ולתמונה מסקרנת.

3. תייגו ובחוכמה. לכו על תיוגי נישה. ככל שהם ממוקדים ומתאימים לתמונות שממלאות את חשבונכם, הסיכוי שהם יגררו לייקים ועוקבים גדל.

4. אינסטגרם היא גם קהילה עולמית, וכמו בכל מסגרת חברתית - חשוב לשוחח עם אחרים. בהפשטה ניתן לומר שזה ייצור קשרים שיובילו לעוקבים. כתבו הערות לתמונות של אחרים והגיבו בנימוס אם מישהו כותב לכם.

5. הערה אחרונה שיכולה להעלות לכם מיד את מספר העוקבים: חפשו את עמודי האינסטגרם הגדולים בעולם ועקבו אחריהם. אחרי כמה שעות צאו מהם. כעבור זמן עקבו אחריהם בשנית. וחוזר חלילה. היזהרו בקצב הפעילות הזו. מי שמגזים עלולים לנטרל את חשבונו. אם תבצעו זאת בעקביות, תיחשפו לכמות נכבדת של עוקבים וכנראה שתזכו בכמה. אני עוצר כאן. מתנצל על שטחיות העצות. יש עוד רבות. הייתי ממשיך שעות, אבל יש לי דודא למכשיר. חייב לחזור לחשבון שלי: @haimetgar

אני תלוי באפליקציה הסלולרית כמו נרקומן המבקש את המנה שלו

השינה נודדת, הראייה מיטשטשת, אני חסר סבלנות, חווה תסכול באופן קבוע, ויש בי תחושה תמידית של החמצה. התמכרתי לאינסטגרם. תעקבו אחרי?