הודעת משרד ההגנה הרוסי כי רוסיה תספק לסוריה בתוך שבועיים מערכות הגנה אוויריות מדגם S-300 היא מהלך דרמטי שיקשה על חיל האוויר לפעול, בוודאי בחופשיות היחסית שבה פעל מאז פרוץ מלחמת האזרחים ועד היום. יתר על כן, רוסיה גם הבהירה תתחיל להשתמש במערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א) בקרבת החוף הסורי, שנועדו לשבש את כל מערכות הניווט הלווייניות, מכ"מים מוטסים ותקשורת של מטוסי קרב שיהיו במשימות תקיפה בסוריה.
סוללות ה-S-300 הן מתקדמות יחסית, ומסוגלות לפגוע במטוסים ובטילי שיוט בטווח של עד 250 ק"מ. משמעות הדבר היא שלמעשה יותר ממחצית שטחה של ישראל תהיה כעת בטווח הפגיעה של מערכת זו. ולא רק זאת, הן מסוגלות לשגר כמה טילים במקביל נגד כמה מטרות. זוהי מערכת שייצורה החל ב-1978 ומאז, במשך 40 שנה, היא עברה שדרוגים שהשביחו את יכולות הרדאר שלה, הגדילו את טווח הפגיעה ושיפרו את יכולות השיבוש של טילים המשוגרים לעברה.
בכך לא נסתם הגולל על יכולתה של ישראל להמשיך ולתקוף בסוריה אם כי אין ספק שחופש הפעולה של חיל האוויר יצטמצם, בוודאי בתקופה הקרובה. אפשר להניח שבימים או בשבועות הקרובים ישראל תחדל מפעילויותיה ההתקפיות בסוריה, לפחות עד שהזעם הרוסי ישכך. ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר שוחח עם הנשיא פוטין לפני החג, לקראת נסיעתו לניו יורק, לעצרת הכללית של האו"ם.
מקורות בכירים בישראל טוענים כי לא הופתעו מהצעד הרוסי משום שזה שנים נדונה בדרג המדיני והצבאי האפשרות שמערכות אלה יסופקו לסוריה מתוך ידיעה שזו אחת האופציות בארגז הכלים הרוסי. בשנת 2013 הודיעה רוסיה על כוונתה לספק אותן לסוריה ואף החלה לאמן צוותים של צבא סוריה בהפעלתן, אך בעקבות בקשות מישראל ומהממשל האמריקני הקודם, של ברק אובמה, ועל רקע מלחמת האזרחים שפרצה בסוריה, הודיע הקרמלין על השהיית ההספקה. לחץ דומה של ישראל הביא גם לביטול עסקה להספקת מערכות אלה לאיראן.
עם זאת, בישראל מתפלאים על ההחלטה ואומרים שזהו בעצם פרס לאסד, שאנשיו הפילו את המטוס הרוסי. משרד ההגנה הרוסי אף הודיע כי יעניק לסוריה מערכת הפעלה, בקרה ושליטה אוטומטית ומתקדמת ביותר כדי לשפר את יכולת מערך ההגנה האווירית שלה לשלוט בשיגור הסוללות. לכאורה, צעד זה מתפרש כרצון רוסי לסייע לסוריה להבחין בין אויב לעמית אך בפועל היא גם תשפר עוד יותר את יכולותיו לפעול ביעילות רבה יותר נגד תקיפות של ישראל.
כיצד הסורים יוכלו להפעיל את ה-S300, כשהם מתקשים עם ה-S-200
הפליאה בישראל על החלטת רוסיה באה לידי ביטוי גם בשאלה הנשאלת במערכת הביטחון: כיצד יוכלו הסורים להפעיל את מערכת ה-S-300 אם הם מתקשים להפעיל מערכות נחותות יותר כמו S-200.
במקביל מעריכים בישראל כי החלטת רוסיה אינה המילה האחרונה שנאמרת בנושא והיא מעוררת שאלות רבות: מתי תחל ההספקה? איזה דגם של המערכת יסופק? כמה זמן ייקח לסורים ללמוד לתפעל את המערכת? אם היא תסופק, היכן יוצבו המערכות? מי ישלוט בהן - צבא אסד או צבא רוסיה? מה יהיו הוראות ההפעלה והפתיחה באש של מערכות אלה ועוד.
ישנם גם גורמים בכירים בישראל הסבורים שאולי הודעת רוסיה אינה אלא תרגיל: "הכנסת עז" שמטרתה לקבל בתמורה ויתורים מישראל וברגע שהם יתקבלו, "העז" תוצא ושוב תושהה ההספקה. שהרי ככלות הכל, האינטרסים היסודיים של הצדדים לא השתנו. רוסיה אינה מעוניינת בנוכחות של איראן בסוריה בטווח הארוך ועד כה היא לא הזילה דמעות על התקיפות של ישראל נגדה ונגד חיזבאללה בסוריה.
אם אכן הערכה זו נכונה, הרי הרוסים מצפים שישראל תגבש עמם כללים חדשים לתיאום בין שני הצבאות המתנהלת בקו החם. הבנות אלה עשויות לכלול הארכת זמן ההתראה שישראל מעבירה בקו החם בין תל אביב לבסיס הרוסי חמיימים ליד לטקיה בכמה דקות נוספות ותגדיר במדויק יותר את האזורים שבכוונתה לתקוף ולא תסתפק בקריאת כיוון כללית כמו "צפון מערב" או "מערב".
ובכל מקרה מדגישים במערכת הביטחון כי גם אם תרחיש המקרה הגרוע ביותר יתממש והסוללות ייפרסו בסוריה, הרי שמדובר בתהליך שיימשך חודשים ארוכים ושחיל האוויר יידע להתמודד איתן. בחיל האוויר מכירים את המערכת לנוכח העובדה שחלק מהמדינות שרכשו אותה נחשבות לידידות של ישראל, בהן אזרבייג'ן, סלובקיה, יוון, אוקראינה, בולגריה והודו.
ובשורה התחתונה, כפי שכבר הבהירו דוברים ישראלים, כולל ראש הממשלה, ישראל תמשיך לפעול נגד הנוכחות האיראנית בסוריה.