1. קשה לקטלג את נורמן רול. לעתים הוא נשמע כליברל ואיש שמאל ולעתים כשמרן ואיש ימין. אין בכך סתירה, הדבר מעיד בעיקר על יושרו. ולאיש מודיעין אין נכס חשוב יותר מיושרה ומקצוענות. הוא שירת 34 שנה במנהלת המבצעים של ה־CIA בתפקידי שטח שונים. במשך כתשע שנים (עד 2017) שימש כקצין המודיעין הראשי לנושא איראן במשרדו של מינהל המודיעין הלאומי (DNI) של ארה"ב. על השאלה אם הסכם הגרעין בין שש המעצמות לאיראן - שארה"ב פרשה ממנו - הוא טוב, רע במיעוטו או גרוע, תשובתו היא "זה תלוי בעיני המתבונן".
"אם רצית שההסכם ישנה את איראן, אם חשבת שאיראן תפתח עצמה לעולם, תנהל מדיניות הגיונית יותר - זה לא קורה. יתרה מכך, כשהם מספקים טילים כדי לתקוף מתימן ערים בערב הסעודית, כשהם מאיימים על ישראל, כשבאמירויות חוששים מהם, אז ברור שההסכם לא מספק ולא טוב".
נורמן רול נולד בעיירת כורים קטנה בדרום־מזרח פנסילבניה. בחוסר רצון בולט הוא מספר כי גדל במשפחה שהייתה בה תמיד תחושת חובה לשרת את הציבור ואת המדינה. בני משפחתו לחמו במלחמות העולם, בקוריאה ובווייטנאם. "אני בא ממשפחה פשוטה שחינכה אותי שעלי להיאבק תמיד ברעים, שאסור לעמוד מן הצד מול כוחות הרשע".
"אם לא נאתגר את איראן ולא נבלום אותה כעת", מדגיש רול, "נמצא את עצמנו במלחמה. אם נעצור אותה, אולי נצליח למנוע את המלחמה הבאה, ואני רוצה למנוע אותה".
"בניגוד לנו במערב הדמוקרטי, שבו תהליך קבלת ההחלטות ברור, איראן מפעילה תהליך קבלת החלטות וטקטיקה של 'אזור אפור'. במערב יש דיונים מלמטה למעלה ולהפך וצריך אישור של הנשיא, הסנאט או ראש ממשלה ופרלמנט. באיראן לעומת זאת יש הנחיה כללית מלמעלה של המנהיג העליון חמנאי, משהו כמו 'אל תתחילו מלחמה', אך במקביל הוא גם אומר להם: 'אתם יודעים מה לעשות', והכפופים לו פועלים. הם מממנים ארגוני טרור ומחמשים אותם. מייצרים טילים. בקיצור, איראן מנהלת מלחמה בכל הממדים בלי שנגדיר זאת כמלחמה. אלו הן 'מלחמות קטנות'. היא פועלת ביבשה בסוריה ובעיראק ובתימן. היא פועלת בתימן גם בים נגד ספינות סעודיות, יש לה נוכחות אווירית כמו שראינו בסוריה שבה ישראל תוקפת אותה מהאוויר, והיא מנהלת לוחמת סייבר נגד סעודיה, ישראל, ארה"ב ועוד מדינות".
"נכון, הטלנו סנקציות על חיזבאללה מאז 1983. הכנסנו את כוח אל־קודס ואת משמרות המהפכה לרשימות שחורות. הטלנו סנקציות על איראן. הן פגעו בעם. אך אתה חושב שלמפקד אל־קודס קאסם סולימאני ולמפקדי משמרות המהפכה אכפת שהעם סובל?".
"בזמנו חשבתי שעלינו להישאר בהסכם הגרעין ולעבוד עם בני הברית האירופים שלנו. תמיד האמנתי ואני עדיין מאמין בשיתוף הפעולה שלנו עם בני בריתנו מאירופה, ישראל והמדינות הערביות. האמנתי שצריך להפעיל במשותף לחץ גדול יותר על איראן אך להישאר בהסכם, כי חששתי שנאבד את מה שהשגנו".
"אני לא איש פוליטי ולכן לא אגיב על צעדיו של טראמפ. אך הסנקציות החדשות שהטלנו על איראן בהחלט מוצלחות. צריך לזכור שטראמפ לא לבד. מאה חברי קונגרס, גם דמוקרטים, הסתייגו בזמנו של אובמה מהסכם הגרעין. חברות בינלאומיות גדולות, לא אמריקאיות, עוזבות את איראן או מחליטות לא להיכנס לשוק האיראני. הן חוששות מתגובת ארה"ב, וכשעליך לבחור בין קשרים כלכליים עם השוק האמריקאי העצום לבין השוק האיראני, ברור במה תבחר. איראן במצב כלכלי קשה מאוד. באזורים מסוימים יש מחסור במים, ועל רקע זה יש הפגנות. הבנקאות מתקשה לתפקד בזירה הבינלאומית. תפוקת הנפט בירידה. יש לאיראן בעיה דמוגרפית של אוכלוסייה צעירה שמאבדת אמון בהנהגה, יש בריחת מוחות, כמעט לכל מדינה מחוץ לאיראן. יש באיראן משבר מנהיגותי. חמנאי מבוגר מאוד וחולה. באיראן שואלים איזו מדינה הוא יוריש. עלינו ליצור מצב שהמנהיג העליון ישאל עצמו: מה עדיף - עימות בתימן או בסוריה, או יציבות באיראן. ולכן רק לחץ כלכלי יגרום לאיראן לשנות את התנהגותה ומדיניותה".
"כן, המשטר ייפול. אני לא יודע מתי זה יקרה, אך הוא ייפול בהדרגה, וכאשר הוא ייפול זו לא תהיה הפתעה".
לקויר נולד ב־1921 בעיר ברסלאו, אז בגרמניה (כיום וורצלאב בפולין), ובגיל 17, חמש שנים לאחר עליית היטלר לשלטון, היגר לארץ ישראל. את הוריו, שלא יכלו להצטרף אליו, לא ראה יותר. הוא חי כמה שנים בקיבוצים של השומר הצעיר ואחר כך עבר לירושלים. הוא הפסיק את לימודיו באוניברסיטה העברית לאחר שנה אחת, אך מאז ועד למותו לא הפסיק ללמוד, להתעניין ולחקור. הוא היה אוטודידקט נדיר שקרא המון וידע המון. הוא סיפר לי שבכל הזדמנות ובכל מקום חיפש שבועונים מחוץ לארץ - וההיצע בתקופת המנדט הבריטי היה די דל.
התרעות פיקוד העורף