כשהפך אריאל שרון את עורו, ומ"אבי ההתנחלויות" הפך למחריב ולעוקר ולמגרש - לא האמינו רבים אז, וגם היום הם מסרבים להאמין, כי הוא עשה זאת רק כדי לחמוק מעניבת החנק המשפטית שסגרה עליו. לא ייתכן, אמרו, ש"מר ביטחון" ומקים התנחלויות יפעל נגד האינטרסים הביטחוניים המובהקים שבהם האמין כל חייו, יחזק את אויבי ישראל, ויחריב את היישובים שבנה במו ידיו מטעמים ביטחוניים והתיישבותיים - רק כי יועציו הבטיחו לו שהעיתונות, שהייתה צמאה לדמו לאחר גילויי השחיתות שלו, והמערכת המשפטית, שעמדה להגיש כתב אישום נגדו ונגד בניו, יהפכו את עורן. יתחילו "לאתרג" אותו. לסלוח לו על כל פשעיו וחטאיו ושחיתותו רק כדי שייסוג מרצועת עזה.
מקרה אריאל שרון הביא אותי להבין כי מנהיג מושחת עלול להוות סכנה קיומית לישראל. מנהיג נבחר בזכות אישיותו, דרכו המדינית, הביטחונית, החברתית והכלכלית, וגם בהשוואה לאלטרנטיבות. אבל מנהיג מושחת עלול לפעול בדרך הפוכה מכל מה שהבטיח לבוחריו אם הוא מרגיש שהמערכת המשפטית סוגרת עליו בעידודה של התקשורת. מנהיג מושחת לעולם יהיה סחיט. לכן כתבתי בעבר גם לגבי שרון, גם לגבי אולמרט, כי גם אם יהפכו שוב את עורם ויבטיחו להקים מאה התנחלויות חדשות - אעמוד על השולחן ואקרא להדחתם, כי הם מושחתים ולכן מסוכנים.
התרעות פיקוד העורף