סיכה בביטחון

טיעונים אלה הנם רציונליים, מבוססים, אובייקטיביים ועשויים להיות בסיס לשיח בין ישראל ושותפותיה במערב, שמטרתו גיבוש אסטרטגיה מתואמת לנושא הפלסטיני. אך בנט, אלקין וחבריהם מטשטשים את הטענה הרציונלית הישראלית בהוסיפם לתמונה התנהלות אידיאולוגית, לעתים פרובוקטיבית, שאינה ניתנת להסבר אובייקטיבי. לא ניתן למצוא הסבר מדיני־ביטחוני מדוע תשע משפחות צריכות להתיישב בלב סילוואן ושלוש משפחות ב"בית המריבה" בחברון; לא ברור איזה אינטרס רציונלי מושג בדחף להצטלם בהר הבית; וכמובן שרב הנזק על התועלת המופקת משלל התבטאויות מעוררות התנגדות בתקשורת המקומית והזרה. כל אלה סוגרים את הדלת על אפשרות ההידברות בין ישראל למערב בנושאים שבהם כן ניתן להגיע להבנה. ניתן להניח שישראל ומעצמות המערב יגיעו למשבר באופק הנראה לעין: אירופה שבעה ממה שהיא תופסת כהתנהלות ישראלית לא מועילה, והשינויים הדמוגרפיים והכלכליים בארה"ב מצננים את מה שהיה פעם שותפות אינטימית. המשבר שבאופק הנו איום אמיתי, ולהשוואה ניתן להתרשם מעומק הפגיעה בפוטין וברוסיה כשהם דבקים במדיניות שהמערב תופס כבלתי מתקבלת.