בבדיקה בלתי מדעית של השיוך המפלגתי והאידיאולוגי של פרשיות השחיתות האחרונות, כאילו עמד סלקטור בפתח שער הכניסה לפוליטיקה: ימינה מושחתים, שמאלה נורמטיביים. זהו פרצופה של ישראל בבחירות 2015. מובן שיש כמה צדיקים עיוורים בסדום של הימין, אבל אפילו הם לא יכולים לכסות על ערוות חסרי המצפון והבושה.
ובכן, אני מכיר את וולרשטיין לא מעט שנים ואף פעם אני לא יודע אם רוחב הלב בעניין ההתנחלויות הוא טקטיקה של הטעייה (ואז מגיע הריבאונד של מה עם הפליטים וירושלים), או אסטרטגיה של דרך משותפת אמיתית שניתן להתמקח עליה כדי להגיע לקונצנזוס על מיהו ציוני. מכל מקום, הציונות המגשרת של וולרשטיין, שמנסה לנהל דיאלוג עם הציונות של השמאל, כבר מזמן לא תקפה בבית של ציוני הימין החדשים. אלה לא מתנצלים, אלא מנצלים כל שביב בורות חילונית כדי לקושש כמה מנדטים.
ואם כבר בזווית הביטחונית של ציונות הימין מדובר, אזי לאחר חיפושים קדחתניים נמצאו הציונים השמאלנים המסוכנים מכולם, אלה שמוכנים להחזיר את כל השטחים ולפנות התנחלויות: כל ראשי השב"כ ראשי המוסד והרמטכ"לים לשעבר. אגב, במסגרת חוקי המשחק של נשף המסכות הקרוי בחירות החליט הרצוג ללכת על המותג "המחנה הציוני". נתניהו טען שזהו המחנה האנטי ציוני. בתודעה של הימין הציוני אנטי ציונות נמצאת במחצית הדרך לבגידה. בסוף הדרך ממתין ארון הקבורה של יצחק רבין.
התרעות פיקוד העורף