לו היה הדבר תלוי באוסף הצווחנים שקולותיהם מילאו את כלי התקשורת נגד ההחלטה של ראש הממשלה להוציא את הפרופ׳ אריאל הירשפלד מחברותו בוועדת פרס ישראל, בנימין נתניהו היה יושב במעונו ברחוב בלפור כשידיו קשורות מאחור, מעביר את הזמן עד שיוחלף, ולא עושה דבר.
חזרתי להירשפלד. הירשפלד הודה שאכן לא נערכה אף ישיבה. כשהירשפלד, במצוקתו, בחר להאשים את פרידלנדר ושמיר כאילו הם שעירבו שיקולים פוליטיים בבחירתם במגד, לעגו לו השניים בתגובה. ״אותנו, שהענקנו פרסים לעמוס עוז ולאמיל חביבי, לנתן זך וליצחק לאור, קצת קשה להאשים בהטיה פוליטית״, אמרו.
שממונים על התרבות בישראל לאפשר לסינמטק לקיים את הפסטיבל. לאפשר ומיד לחתוך לו מהתקציב הציבורי שהוא מקבל. כי חופש הביטוי מחייב את המדינה לתת לכל אחד לצעוק את מה שעל לבו, אבל לא מחייב את המדינה לממן לו את מערכת ההגברה.